קצת לבד פה



הכי קשה, זה לכבות את הטלוויזיה.
אפילו שכבר אין מה לראות.
כי אז שומעים את השקט.
כי אז שומעים את הרוח.
כי אז שומעים את התותחים שלנו,
שהולמים באויב בלי הרף.

הכי קשה זה ללחוץ על הכפתור.
אפילו שצריך כבר לישון ונגמר היום.
כי אז יהיה חושך בחדר.
כי אז המחשבות יהפכו לצעקות.
כי אז אצטרך להכריח את עצמי לישון
ולישון, לא אשן, רק אחשוב.

שתעבוד כל הלילה, שתעבוד ללא הרף.
כסף זה לא יעלה לי.
עדיף סרטים, עדיף תוכניות.
אפילו לא איכפת לי לראות פרסומות.
שלא יהיה שקט, הכול רק לא שקט.

בגבול הצפון, מציאות מדומה.
מול המסך, מכחיש מלחמה...