בשביל "רולה" אני יחסית די עדינה. עדינה, כן, מה יש? עדינה.
אני מודעת כמובן לעובדה שקיימת סתירה בין המונח "רולה" לבין
המילה "עדינה". הם פשוט לא מתיישבים זה עם זה. "רולה" אומרים
בדרך כלל על בחור גדל מידות, אלים ושאינו שת ליבו למה שקורה
סביבו בעת שהוא מתקדם למטרתו. "רולה" לרב מפיל עצים, רומס
חתולים, שובר ספסלי רחוב וגורם לעוברים ושבים לנוס על נפשם
מבהלת הרמיסה האפשרית. זה לא ש"רולה" הוא באמת אלים. הגודל שלו
לא מאפשר לו כלל התייחסות אחרת לסביבה. הייתי השבוע בים.
מכירים את השורה "הים ראה וינוס"? ככה היה לי גם. החוף התרוקן
כמעט מידית משאר המתרחצים. סביבי נוצרה פיסת חוף ריקה ברדיוס
של כעשרים מטר לערך. יכולתי לראות אנשים מזיזים כסאות ומגבות
הצידה. התיישבתי לי על שמיכת פיקה שהבאתי מהבית, לבושה בדבר
הכי קרוב לבגד ים שיכולתי למצוא - אוהל, ונתתי לאצבעות הרגליים
שלי לשחק בחול. כנראה ששקעתי קצת בחול כי לאחר זמן מה המעגל
הריק שסביבי החל להתמלא מחדש באנשים שהתעלמו מהגבעה שנמצאת על
החוף והתייחסו אלי כאילו הייתי אויר. עד כאן לכאורה לא משהו
יוצא דופן. אולם משקמתי על מנת לדשדש מעט במים, ראיתי אנשים
רצים בבהלה לכיוון סוכת המציל. העובדה שקמתי על רגלי החרידה
אותם משלוותם ומרבצם והם נסו כל עוד נפשם בם. שמעתי קריאות
מסביבי המפצירות בי שלא להיכנס למים, שלא ייווצר צונאמי חס
וחלילה. אבל המים, כמו האנשים, פשוט נסוגו להם והשאירו אותי עם
חול לח בלבד. נפגעתי. ודאי שנפגעתי. לא מהאנשים, אלו הרי אינם
ראויים אף להתייחסותי, אבל העובדה ש"רולה" כמוני מפחידה אפילו
את כוחות הטבע, מעליבה. שנייה אחרי זה השתנתי בתוך המים, רק
בשביל להחזיר לטבע בחזרה.


שמנה