יושקה,כמו נתח בשר גדול וגס, מוטלת על כורסה רקובה. זבובים
חגים מעליה, יושבים על פניה, על כרסה, על ברכה השמנה עם שומה
בשרנית. ביד שמנונית מוציאה יושקה מבין ירכיה הסגולות פרוסות
פסטראמה ומשלשלת אותן מלמעלה אל לועה הפעור. טלוויזיה חולה
והוזה, ספות מרקיבות, סמרטוטים סרוחים ומוגלה מתוקה מכסים את
הרצפה, במטבח שאריות מעופשות, גושים טריים של צואה גולשים מן
האסלה, צחנה כבדה עד עילפון.              יום ולילה, קיץ
וחורף שבתו. ראשה של יושקה נופל לפעמים אחורנית, עיניים ננעלות
בבת אחת, פה מקיא מוגלה, היא ישנה. זבובים משתלטים על עיניה,
יורדים אל פיה. בחלומה פוגשת יושקה זכר בן מינה, הם מזדווגים
בכבדות שעות על גבי שעות עד ששיעול רצחני משליך אותה חזרה אל
עולמה. היא משתנקת, מתכווצת, מזילה ריר, צואה רותחת פורצת
החוצה, זבובים פורחים לכל עבר.              ההתקף עובר, הגוף
מתנקז בכורסה כמו מי-שופכין בתעלה, הפה נכון לבלוע שעות על גבי
שעות, יום ולילה, קיץ וחורף.