בעיניים פקוחות לרווחה
קצת דומעות ואדומות
אך מבטן ישיר ורציני כדרך הישר
פתחתי ליבי ונפשי בפניך
על הטוב והמר, הרע והנהדר
ובעיקר על הקושי ועל האי-אפשר
סבל מתמשך
בעוד הלב מושך
אחריך
בעיניים עצומות
בעוד הרגליים בקוצי-המציאות נשרטות
עד זוב דם...

זה הזמן לפקוח
זה הזמן לסלוח
על הזמן שעבר בינינו מסתתר מאחורי מסיכות
משחק משחקים
המחפים
על פחד בסיסי מפני הלא נודע
מפני החלום, מפני האגדה
הרבה יותר קל לדבוק במציאות המקומטת
המושלכת על הרצפה
מאשר להביט למעלה על ענני החלומות המתעבים מעלינו
כבר שנים
ואנו נרטבים מהם עד לשד העצמות
ובכל זאת מכריזים
כי נותרנו יבשים.
שקיפות. אמת. כנות. זה המשחק החדש ביננו עכשיו.
אין לי מושג מה יקרה.
אך יקרה משהו
ולא כבדרך אגב.
כל החצוצרות ירעמו והתופים והטרומבונים
עד כי ברק ורעם יבהקו בעינינו.
עד כי נחתום בנשיקה את העבר
ואולי גם העתיד
רק שנינו.

20.10.2006