אין הם יכולים לטרוף את הזכר ולהשאירו שלם תחת כל שמיים
ועל האדמה הם מחייכים וחצאי פרצופים אוכלים שסק
ואין הגורל מכה בחובו על שלושה עשר ילדים קטנים
והאמהות דומות לקיווי שרוף אשר מתכווץ ויוצק פרות משומשות
בפארק מלא כוכבים נוצצים
בתחת של ישראל הם לא יודעים לאן לצאת

ואמא שלהם יודעת שהיא לא אמא והיא רק משהו קטן שדומה לכבשה
שחורה ומזדיינת
והם יודעים שיש להם טירוף וזה מצחיק אותם אז הם צוחקים והם לא
מבינים שהם צוחקים על עצמם
כי הם בכלל לא מובנים ומי רוצה להיות חבר שלהם בכלל וכואב להם
הראש ויש להם מיגרנות וכל מיני דברים
וזה ממש לא כיף ואז הם הולכים לישון ובוכים והולכים לישון
ובורחים ואיזה מצחיק ראינו משהו בטלויזיה
ואיזה מצחיק שהמוח נדפק ואפשר לעשן כל מיני דברים ואז לכתוב
דברים כאלה
אבל חבר'ה יש אנשים שיודעים לכתוב שטויות גם בלי לעשן כלום
הם לא דופקים את עצמם בכוונה כמוכם
הם פשוט נולדו מאוד יצירתיים ומפגרים שהם חושבים שאם הם יכתבו
מה שבראש שלהם בסוף הם יתגאו בזה
בגלל שאין להם מוזה ככה סתם.
אפשר לדעת
למה תמיד יש צחוק בתוך צחוק
ואיך לא מדובר במישהו שהסריח
ושלא טרגדיה יוונית ולא סינופסיס
ולא קלדרה אנטוניו קלדרה יכול להוציא אותך מהמצב הזה
רק מוזיקה טהורה ויפה על מנת לשתות אותך ולעשן אותך
היא מעשנת לך בפנים ויש עשן והוא ממלא את העיניים והעיניים
צועקות וחושבות שלא טוב להן
כן, הן יודעות.