[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מחסן, שבע מטר גובה התקרה, ארבע שורות של מנורות ניאון, שמונה
ניאונים כפולים בכל שורה, משטחי עץ ושקי דואר.

בחור בן 18, כובע מצחייה לראשו, מסתיר מוהיקן מחומצן, טריקו
שחורה ועליה הדפס מנגה, קעקוע נראה מתחת לשרוול חולצתו השמאלי,
מכנסי הסוואה צבאיים ונעלי ספורט אפורות.
בחור בן 27, שיער בלונדיני, אוזניים בולטות במקצת, חולצה של
איירון מיידן, מכנסי דגמ"ח וסנדלי עור.
בחור בן 23, גלוח ראש שקוציו אניצים זהובים, גם לו חולצה של
איירון מיידן, מכנסי טרינינג שחורים ונעלי ספורט.
בחור בן 35, שיער שחור, משופם, טריקו שחורה צמודה בתוך מכנסי
ג'ינס כחולים, נעלי ספורט בלויות

בן 27 עומד בצד ומעשן עם בן 35, שניהם מלכסנים מבט, קוראים לבן
23לגשת לעברם. הם ממשיכים ללטוש מבטים. בן 18 עומד בין השקים
וממיין חבילות מכתבים מאוגדות בגומי עבה.
לאחר שסיימו לעשן את הסיגריות, קוראים הם גם לבן 18, מחליפים
איתו מספר מילים וארבעתם ניגשים אל כיווני. אינני יודע מה
לחשוב. לעולם לא דיברתי איתם ומעל הכל - הם מעולם לא דיברו
איתי.
בן 27 מניח ידו על כתפי השמאלית ובן 35 לוחץ בחוזקה עם ידו על
כתפי הימנית. על פניהם הבעות מעורבות, שניהם ארשת פניהם חמורה
בעוד בן 18 ו-23, על פניהם נסוך חיוך מרושע מעט.

פי יבש במהרה. מהתרגשות? מפחד? אינני יודע. הם דוחפים אותי
לכיוון המדרגות הכחולות, אל חצי הקומה השנייה, חשוכה ועמוסה
בארגזים. לאחר מלמול מספר מילים ברוסית, ניגשים שני הצעירים
ומסדרים שורה של 5 ארגזים, 40 סנטימטרים גובהם, ועליהם משכיבים
אותי, כשראשי ונעליי מוטלים באוויר כמו חלקי גופה מבצבצים מתוך
ארון קבורה קצר מדי. הראשון, בן 35, רגליו פשוקות משני צידי
הארגז, רוכן מעלי, פורם כפתוריי מכנסיו ואיברו הערל, שמריח
מזיעה חריפה, רפה ותלוי, נדחף לתוך פי. הטעם מריר אבל אני -
אני כבר לא שם. אני מרגיש כמו בן אלמוות שחייו נלקחו ממנו ועל
כך הוא מודה פעם אחר פעם.

בן 27 נעמד גם הוא, מאחורי ראשי, בתחילה אני רק מריח אותו,
איברו כבר זקור והוא "חובט" בעיניי ובמצחי עם כיפתו, אותה גילה
אליי מעבר למעטה העור הרך והרקמתי.
הילדים, כך הם נראים לפחות, לאחר שעמדו והביטו ממושכות במתרחש
מול עיניהם, קרבו גם הם אליי, הורידו מכנסיהם אל ברכיהם ובעוד
בן 18 מפשק את רגליי, בן 23 יורק לתוך ידו שלו ומשפשף נמרצות
איברו עד שיתקשה, ממשש בקצות אצבעותיו אחר פי הטבעת שלי ונכנס.
בצעדים מדודים הוא נכנס עד הסוף תוך שניות, אישוניו מגולגלים
מעלה ואני מרחף בתוך אויר סמיך עמוס ריחות, נוזלים, וחבורות,
ממשש קירות דמיוניים.  
הבחור מגביר את הקצב, פוצע את הדפנות. בן 18 עומד לימיני ותוך
שניות ספורות תוך נשימות קצובות ומתגברות, גומר על חזי ,
לאחריו בן 23 גומר בתוכי, בן 27 שם זרועו על כתפו של בן 35
ושניהם גומרים על פניי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נכנסתי
להוטמייל, רק
גברים יש שם.
איכס.



פולניה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/11/01 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן ורשה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה