אז ככה נגזר
שנת העשרים ושלוש בניכר,
געגוע ניכר, לא-ניכר
לדבר מה מופשט מידי וחסר-
מוחשיות בסיסית, או שם מוגדר לאדם
יהא זה גבר או אישה
הרי כך, בכל אופן, אי-אפשר

על אדמות הדמים היכן שנאצים איומים
שפכו את דמם של דור סבים גיבורים
קבורים בקברי אחים בלי מצבה או שם,
מהלך בין גנים נפלאים
צבעי עלים של עצים גרמנים חסונים בשלכת
עצים אדירים עם מסורת של מאות בשנים,
משהו זע בתוכי, מתפרץ...
וכל העצב שנאגר משתפך, נהר של דמעות,
וכרגיל במה שנוגע להיסטוריה,
אין הרבה מה לעשות

מוצץ סיגריה במעמקי היערות
וכשנגמרת- עוד סיגריה ואחריה עוד,
נערים בלונדיים תמירים בחזות אמריקאית חולפים מחויכים
ביער רוחות של מתים,
לי זהו יום הולדתי ולהם-
עוד טיול שנתי,
סיור במחנות ההשמדה של מלחמת העולם האחרונה,
לכמה חמלה כבר יכולתי לצפות?

יהודי מהלך על אדמת גרמניה, חופשי,
רוחות הלילה מקפיאות את הדם
אבל אם תקשיב היטב יש להן צליל של אגדה
כמו לוחשות את עמי ותמי בגרמנית עם מבטא מלידה,
לא בלא מידת חמדה אני טובע בין אצבעותיהן,
ממתין להצלה מידי אישה-ספינה
גבוהת תורן, עתירת פסגות קפואות, בלונדינית אצילה
אבל
חיבוקים חמים כבר לא קונים בזול
גם לא אהבה

ובבית הקפה המתמחה בהכנת קרפים מתוקים
מלצרית שאינה דוברת אנגלית
מחייכת מתוך מידה גדולה של הכנסת-אורחים
מסדרת את שיערה הבלונדי
הארוך בדיוק במידה הנכונה
מאחורי אוזניה
ונתקלת בכיסא שעומד מולה

אני שותה בירה אדומה מאוד
ושומע שירים שלעולם לא אבין מה הם מנסים להגיד
ובכך אני נותר מנוטרל מהשפעתם המזיקה,
הנר בוער היטב
ליד ערימת דפים מטונפים
כאן אין לי אנשים משלי
מכרים שיברכו אותי ויביאו מתנות ליום הולדתי,
אין לי חברים בניכר

עשרים ושלוש שנים חולפות
בחיי- אני הולך וזקן,
עשרים ושלוש חורפים על פני האדמה
שיכולים להיות רק יותר ויותר עצובים
והרי הם גדושים יותר ויותר בזכרונות
מעשרים ושלושה קיצים עליזים
מלאים בפחזות-נעורים ומאושרים

אולי בשנה הזו הבאה לטובה
יקרה משהו שיטלטל את הנפש שלי בעוצמה
משהו שיסית אותי מהנתיב המקובע היטב באדמה,
יביא עלי קללה איומה או ברכה עצומה

אבל אינני חוזה עתידות
רק נווד גלמוד המשוטט לרוב,
וכשיבוא הליל מעליי אהיה נתון להשפעה סחרחרה:
אלכוהול בגרון, געגועים מופשטים בקיבה,
כשאפול מעל רגליי ואצנח לשינה
ודאי אראה את מיטתי חגה בחלל העולם
מנוטרלת כליל מכוח המשיכה,
וכשאצלח את האוקינוסים האדירים
משכן האלים
המדירים אהבה מעליי,
אולי אשא תפילה






18/10/2006