קובי אור-חנה / שניים |
המכתב הגדול,לו ציפית
הזמנה למלחמה,שכל כך רצית
כשאבא סירב,אתה בכית
והטעות הגורלית,שאותך לקחה
שהסכמת להיות,בזאת המלחמה
כשחושב עליך,מרגיש אכזבה
שלא הגשמתה,את חלומך
ושוב בחלמותיי,אתה מופיע
בדמות מלאך,אותי מפתיע
עיניי נפתחות,פתאום לרווחה
דמותך שוברת,את השממה
בקול הרם,ובלב הכואב
צועק לשמיים,שיעלם הכאב
רואה את דמותך,מביטה מהשמיים
זוכר אותך אחי,איך היינו שניים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|