|
דיכאון קליני
אומרת
ורושמת לי עוד תרופות
כדורים בצבעים שונים
כימיקלים שאמורים לגרום לי לרצות לחיות
ואני אפורה
נבולה
בכיסא שמולה
מהנהנת בראשי לאט
מתחילה לבכות כמעט
וזה כמעט יוצא
עוד רגע ונפלט
אין תרופה למחלתי
אין דבר שירפא אותי
אולי רק יקל קצת על הכאבים
על החתכים והפצעים
אני צריכה אותך
צריכה שתחבק אותי
צריכה לשפוך עליך את כל זה
את כאבי
את ישותי
צריכה שתחייך
ואולי אראה את האור
כי כרגע הכל נראה
כל-כך שחור
אתה הוא התרופה
משכך הכאבים
ברגעי אושר
מתומצתים קטנים
זה יעבור
אומרת
וקמה מהכורסא
ואני לא שומעת
עיני כזגוגיות בוהות
היא לא באמת מאמינה
לא באמת חושבת
שכדורים
ושקרים
יגרמו לי לרצות שוב לחיות |
|
|
יעקב פופק הוא
דמות דמיונית
ופקטיבית! שלא
קיימת במציאות!
דבר שמקשה מאוד
על תביעת הדיבה
הענקית שאני
מכין
עו"ד שמעון
מזרחי, מחפש
סיבות לעצלנותו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.