קחו רטלין ובלו 9 דקות בשופינג עם עפרה. בונוס לצולחים עד
הסוף- פואנטה הזויהחזקה במבצע    1+1.5   .   (יש טקסט למי שלא
מוצא את הרטלין)
בהיכל   (מי רוצה לקנות)
מי רוצה לקנות כל מיני דברים שאף אחד לא צריך?
העם רואים את הקולות עטופים   באויר ממוזג
כרוז בולע כרוז    וטראנס מ"זארה" מתערבל בטכנו מ" פוקס"
50% הנחה! הבחילה מבליחה-    ברוכים הבאים להיכל.
מליוני פריטים, פרטים, חפצים נוצצים
חלונות ראוה בוהקים   כבר לא מספיקים-
דוכנים צצים ברחבות כפטריות לאחר גשם של מטבעות.
ארנק, ממתק, לק,      לכל פריט   - מחיר,
כל ערימה צבעונית מורכבת מ   -שקלים.
בלונים, שעונים,   תחתונים, עיתונים ואפילו ספרים!!- רבי מכר
,פשטדות
ואיך לחיות את חייך ב19.99 ש'ח.         למה אני מדממת?
.אני צריכה טמפונים. סופר פארם.      קרירות.
קשישה מציעה לי להראות צעירה      אני מתיישבת .
על התג המוזהב כתוב "ליזט"-
ליזטה   שאימנו   במבטא צרפתי למכור "דיור".
היא מלטפת את פני בקרמים מפנקים.      "זה להרפיה. נכון מרגיש
טוב"?
- לטפי לטפי ליזטה. זה נעים. בודד לי פה.
"אפשר לעניין אותך במשהו"? -
רוסיות מאופרות בשלמות לוכדות מבטים אפרוריים.
יש הכל!, יש ליפסטיקים רכים וזוהרים,
אדום אלמוג -אש, שושני- בר, יין גועש,   נגה-הסהר...
בושם -בושם- בושם- מתערבלים הריחות זה בזה-
פרחי האלפים, מושק הימאליה, שלג מהפוג'י- שפריץ!
והכל בידיה המטופחות של אולגה מקייב
-"יש לך אולי "מיצוקו"?.. ריח נושן של   "גרלן" . זכרונות
געגוע עתיק. נחוח של אשה
"לא מחזיקים"..
   ברקע מסתלסלים נעורי-כוכב נולד, נצנצים בעיני.
מי רוצה לקנות כל מני דברים שאף אחד לא צריך?...
אם רק תרצה לטעום משהו, בבקשה, מה תרצה?
יש בית קפה דמוי רחוב ,פיצה דמויית   ככר, וכמובן מקדונלד'ס-
היה היתה פרה שרועה באחו   אוכלת סביונים. באמת שהיא היתה
אינדיווידואל. או שאולי לא. גם הפוטייטוס חשו פעם את חמימות
האדמה.
   אולי פעם יעשו בקניון מערת נטיפים מצ'יפס קפוא?
גלידה, כבר יש באיכות טובה. ממש כמו באיטליה. ופוקצ'ה וג'בטה
וקרפ צרפתי ולחם בוטיק.
אבל זה לא מספיק, נולדו דוכנים ברחבת השיש-
קפה ומאפה, הפוך עם מעוך, שוקולד מעוטר, סלט בדגם הר
ומי שסטייל לא מדבר אליו יכול ללכת אל גלגל המזללות- עגול כמו
כדור הארץ-אגרול עם סירופ, תאילנדי בבגט, אבו סמי, שים לי קצת
חומוס בשניצל ממי   וקולה, תביאו קולה!!
תוציאו את הארנק ותאכלו משהו, הבלוי לא נגמר
מי רוצה לקנות כל מיני דברים שאף אחד לא צריך?
נעליים, משקפיים, מוביילים, ודגי-זהב
בניית צפורניים   ,כרטיס פייס ,כלבי-קרב
לכל אחד ארנק קטן   ופלפון. בעולמנו- אף אחד לא לבד.   ולכל
אחד
זוג עיניים. תנו לי מבט! מבט אפור, מבט חלול, מבט מזוגג, מבט
כבוי ,מבט עורג, מבט אווילי,   מבט שראה הכל, תרגשו אותנו!
שלא יעצמו העיניים
בטן רעננה מחפשת עגיל לטבור, מעליה    מחוברות פנים נטולות
דאגה.
.אשה מבוגרת עם קעקוע שושנה בגב החשוף, כמה עצוב.   גם שושנה
  מקועקעת נובלת..
זוגות-       זוג שהרומטיקה ממנו והלאה ועוד אחד!   ועוד אחד
ועוד אחד!
[כל מה שמחבר בינהם הוא טרוניה]      .    צרות שהגורל ריתך
להם
כדי שיעמדו יחד למולן,
אני מחפשת כמה זוגות שאהבה קורנת מגופם העייף.   יש! יש יש. .
יחד הם חותרים באוקיינוס השקלים זה לצד זו עומדים איתן בסער.
זוג צעיר שהרומנטיקה חדשה לו. מה לקנות לך בובה? אני קונה
משמע אני אוהב. עוד שנה יקנה טרוניות.
אמהות גוררות ילדים שרצו נורא לבוא לקניון, אך נפשם הקטנה
עייפה. מי סובל יותר הילד או האמא? "תקני לי! תקני לי!
-"אוף!! שב על הדינוזאור או על הסוס או בחללית ותרגע".
האורות ינצנצו,   הצלילים יעלצו, הויברציות יקפצו. עוד שקל.
ומיד-   שלא יצרח.
מי זוכר את המקל שקראנו לו סוס ורכבנו עליו   למחוזות דמיון
רחוקים? מי רוצה לקנות דמיון? -"סליחה,... לא מופיע בקטלוג".
מדרגות נעות ומשנעות בני אנוש שקפאו לרגע. כי גדול ההיכל ומלא
דברים שאף אחד לא צריך.
אני לא יודעת מה לקנות. קודש הקודשים בקופה. אוי, נשפכה פה
קולה. הנה סווטלנה באה לנקות. מדי-נקיון לגופה היפה, ידיה
בכפפות לבנות, מנקה בשקט. זהו. זה מה שאני רוצה לקנות
סווטלנה, אני רוצה לקנות את ידייך, מורה לפסנתר. ידייך
שהפסנתר מנחם   ומכאיב להן. ידייך החרוצות והעדינות. וגם את
מבטך החכם והנוגה . אולי במבצע? 1+1?
מי רוצה לקנות כל מני דברים שאף אחד לא צריך...
סחרחורת. מנת יתר של חפצים.
צעיפים, כובעים, אקדחים, פיצוחים,   איפה היציאה? ליד בית קפה
בשם "הדנובה הכחולה". בחוץ יהיה חם ומכוער.
נשתה קפה קטן ולא משהו בדנובה הכחולה שבלב קריית אתא-
מוצקין- אליעזר-ביאליק.   שושנים מלאכותיות ענקיות רוות טל
מדבק אלסטי מקשטות זהב מפלסטיק.
פתאום צלילי הקיטש של שטראוס נשפכים   אל ההיכל. הי אנשים!
פתאום קורה פה משהו מוזר. פתאום כולם עטויים בסמרטוטים ובפרחי
פלסטיק   ורוקדים   כבובות בנשף של ברביות.   מעולם לא ידענו
שאנחנו יודעים לרקוד ואלס. אני רוקדת עם ליזטה.
... בואו נרקוד לזכרו של האיש שטבע במפעל יציקה בהר- מטבעות.
כן זה אמיתי. היה כתוב בעיתון. ---   .    הוא כבר לא יקנה
דברים שאף אחד לא צריך.
  אוי שוב שפכו פה קולה... סווטלנה מתנועעת עם המגב...
יקירתי      זה לא נוקטורן.                  את       לא
בקצב.


מלים, "לחן", שירה: עפרה
נגינה: גיטרה עפרה, אקורדיון: נדב
[הקלטתי קולות בקניון בנצרת בזמן המלחמה האחרונה (משהו זוכר)?
היה שקט מידי. שאלתי לאן נעלמו כל הכרוזים הנודניקים,
המוזיקות שאתה צריך להזיז כמו דלת כדי להיכנס לכל חנות, דוקא
כשאני צריכה אותם,      ענו לי שצריך "השקטה" בשביל ההזעקות..
כמה מעניין בארץ]