אופטי מיסטי / סדקים פעורים |
בתוך סלון של פורענות
בה אנשים נוטים לזכור
עצמם יותר מדי טוב
אני מחכה בכליון עיניים
למורה הדרך שיובילני
אל המציאות החלומית
בה אולי אמצא שקט
אני קורא בשקיקה
וקורא לה בכפייה
אשר נובעת מתוכי
ומפעפעת בעורקי
אני מחפש כתף בטוחה
עליה אפשר יהיה להשען
בלי חשש מבליטות מיותרות
או מצלקות כואבות
אני גובל בשפיות
אך נשאר בערנות
ובשארית הכח
נרדם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|