New Stage - Go To Main Page

רן מעון
/
דיאלוג

"אני חושב ש". היא צוחקת. "אני חושב ש". היא צוחקת. "אני חושב
ש... אולי תגידי לי על מה את צוחקת?" "עליך". "עליי?" "עליך".
"אולי תתני לי לסיים להגיד". "אמרת מספיק". "אז לא הקשבת".
"הקשבתי, רק לא הסכמתי". "את שוב צוחקת", זה עליי, "על מה את
צוחקת?" "לא יודעת", היא אומרת, "פתאום אני מרגישה שאני מכירה
אותך. מכירה אותך ממש. פנימה. אתה יודע, פתאום חשבתי שאני כבר
מכירה אותך בא מ ת טוב. עם כל הטוב, הרע, הסרטים שלך. אתה לא
יכול להפתיע אותי בכלום, אפילו מה תאמר. אתה פשוט מונח לפני,
הכול אני רואה. פתוח". "נו", אני שואל. "מה 'נו', אתה רואה
שאני צוחקת"..



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/2/07 14:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רן מעון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה