אתמול באתי לבקר אותך
עומדת מול אבן קרה ולא מאמינה
אחי הקטן שיישאר צעיר לנצח
והנה הגיע התאריך ומלאו לך עשרים שנה
ושוב מסתכלת על האבן ולא מאמינה
מתחננת לעוד מבט אחד, חיבוק אחד, ליטוף, נשיקה
רוצה רק לברוח מהכל ולהיות שם איתך.
ופתאום מתחילה להבין והכל שוב נוחת במכה
נוחת ומפלח את הלב כמו בכל יום מאז מה שקרה
וכל יום מבינה מחדש, שגם את יום ההולדת הבא אחגוג מול אבן קרה
29.9.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.