|
חמורי הזמן עומסים לעייפה
המילים החמקמקות
כשמבטייך נעלמים
ובי נובטות נגיעותייך
במטר של געגוע.
חיפושית קטנה אחת
זוחלת על עלעלי המחר
מותירה תוואי שקוף.
כשהיא תוכל.
ודאי.
מבלי אולי.
לראות באופק -
גופי השואל להתפקע
בתוהו המתערבל בווהו,
אור על פני תהום
יזרח. |
|
הריי את מחוננת
לי, בהודעה זו,
כדת משה קצב
המלך!
יגאל עמיר, מנסח
מכתב התנצלות
לאהובתו האסירה
לשעבר! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.