אפור.
קוצים -
את שוב דוקרת,
והמוות הזה כל כך איטי.
שקרים -
את שוב נותנת
הרגשה שאת שוב פעם שלי.
צבעים -
כל כך זוהרת,
ואני שוב אפור, ודהוי.
פחדים -
את נעצבת
לראות אותי ככה כבוי.
מסתכל לשמיים, עננים של דמעות,
גם אצלי בעיניים, לא הפסקתי לבכות.
בבוקר - אפור.
צהריים - אפור.
בערב - אפור.
הלילות הם שחורים.
הפצעים נפתחים,
והזמן לא מרפא,
ואולי בכלל אין לך תרופה.
אני טובע בוויסקי,
מוצף בעשן,
מחבק את הסיגריה,
כי כבר אין לי לאן.
בבוקר - אפור.
צהריים - אפור.
בערב - אפור.
הלילות הם שחורים.
הפצעים נפתחים,
והזמן לא מרפא,
ואולי בכלל אין לך תרופה.
אפור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.