[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי דס
/
נחום מעולם לא חלם בלילה

נחום לא היה חולם בלילה. "מה זאת אומרת לא חולם? הריי כולם
חולמים בלילה." אמרתי לו. "אני לא." הוא ענה. "אולי אתה פשוט
לא זוכר?" התעקשתי. "לא. אני פשוט לא."


בבוקר היה קם נחום אחריי ששוב נרדם מול תוכניות הריאליטי
ששודרו בטלויזיה, לוקח את מטה הקסמים שלו ויוצא לדרך "להתעשר",
כמו שהיה תמיד מתפאר בפניי בני גילו כאשר פגש אותם בתחנה
המרכזית בסופיי השבוי בעודם עייפים ומייחלים להגיע לביתם
ולפשוט את מדיהם.
"אבל אני חכם", אמר להם נחום שבעיניו מעולם לא הייתה את אותה
העייפות.
היה הולך לו נחום עם מטה הקסמים בידו ופוגש במקרה בבנות המין
הנשי מכל הצבעים ומכל הגדלים שהיו מחייכות אליו, מדי פעם
שואלות לשלומו ובודדות אף עוצרות להאזין למליצותיו ואחרי שהיה
מסיים לספר היה צוחק בקול רם כל כך עד שלא יכל לשמוע אם גם הן
צחקו. "כולן מאוהבות בי". היה אומר נחום לעצמו ומלטף את מטה
הקסמים שלו.
מטה הקסמים למעשה סייע לנחום לשלוט בעיר. הוא היה טובל אותו
בשיקוי שרקח ולאחר נגיעה או שתיים היה רואה את הרחוב הרבה יותר
טוב. וכך נחום היה מתעשר, על אף שמחודש לחודש המטבעות בכיסו
הלכו ופחתו. "כשאני אשלוט בעולם, מספר המטבעות יגדל" חשב לעצמו
נחום והביט בפליאה בכפות ידיו המתקלפות וחשב לעצמו "הזהב שבהן
מתחדש עכשיו."
לנחום היה חליל ומכיוון שהיה כל כך מוכשר, למד לנגן בו לבד
והיה מחלל בו יצירות מופת שהלחין והן זכו להצלחה רבה כשחתוליי
הרחוב הפסיקו להתרוצץ סביב ביתו.
בארון המטבח של נחום היה תבלין אחד שצבעו אדום ובו היה  מתבל
את כל סעודותיו, גם אם היה נמאס לו ממנו. אז היה אומר לעצמו
"אני נסיך וזהו תבלין מלכותי שרק בני מלוכה כמוני ראויים לתבל
בו את מזונם."
ובתום עוד יום בחיי הנסיך נחום, היה מדליק את הטלויזיה, לומד
על החיים מתוכניות ריאליטי ושוקע בשינה בלי לחלום. כי נחום לא
היה חולם בלילה.

את נחום פגשתי ביום קיץ אחד. הוא בדיוק עמד לחלל בחלילו
ופסנתרי הנוגה מאס בקטעיי סולו. מלבד זאת לנחום היה סיפור
אמיתי לספר לי ואני רציתי לשמוע, אז הוא סיפר לי על עצמו; על
נסיך בעל ידיי זהב ומטה קסמים שסועד בשולחן מלכותי, שולט בעיר
ובקרוב ישלוט בעולם כולו ולא חולם בלילה. "מה זאת אומרת לא
חולם בלילה? הריי כולם חולמים בלילה." אמרתי לו. "אני לא" הוא
ענה. "אולי אתה פשוט לא זוכר?" התעקשתי. "לא. אני פשוט לא."
וכך הפכנו נחום ואני לצמד חמד. הוא נסיך מלכותי ואני ברת מזל
שזכתה בנסיך מלכותי כמוהו, שנשים רבות מכל הצבעים והגדלים היו
מתחלפות איתי ועל כן עליי להודות בכל יום על כך שיש לי את
נחום.
עברו הימים וידיי הזהב של נחום גירדו את עורי במגען המחוספס.
הצעתי לו למרוח משחה מרפאה אך נחום סירב כיוון ש"הזהב", כך
הסביר, "יאבד מערכו".
את טעמו של התבלין המלכותי האדום (שבתור אורחת כבוד בחייו של
נחום זכיתי לטעום) לא אהבתי ולכן קניתי תבלין לבן והצעתי לנחום
לתבל בו את מאכליו מדיי פעם אך הוא לא הסכין כי זה "תבלין
המיועד לפשוטי העם".
קניתי לו מתנה, ספר ללימוד חליל אך הוא סירב אפילו לעיין בו
בטענה שאמן כמוהו לא זקוק שילמדו אותו דבר.
ביום בו הגיע עד בייתי אחריי הליכה בת שעות ארוכות בגשם השוטף
מכיוון שאזלו מטבעותיו כי זו אינה עונת הקסמים והשיקויים,
הצעתי לו להיפרד לשלום מהדלי ומהמגב ושאני אלמד אותו לשחות
בבריכת המים הנקיים, אך נחום נחר בבוז והסביר לי ש"נסיכים לא
צריכים בריכות בשביל להגיע אל האוקיאנוס הגדול" בעוד אני צופה
בעצב בו ובכל בניי משפחת המלוכה שלו הנאבקת בקושי בזרמים
הכואבים של תעלות הביוב.
וכשהיינו שוכבים לישון הייתי חולמת על צעידה לחיים שמעבר
לאופק. כיצד להגיע לשם למדתי כמעט בעל פה. ואז הייתי מתעוררת
מקול נחירותיו של נחום שאחז בי חזק. הוא ישן בשלווה. ולא חלם.

וכאשר הגיעו הימים בהם התחלתי לחוש כי שריריי תפוסים, נחום
ואני דיברנו על כך וכאילו יחד הגענו למסקנה שעדיף שאלך. אז
הלכתי.

היום אחריי שנה קצב צעדיי השתפר ואני במעט קרובה יותר אל החיים
שמעבר לאופק.
ולפעמים, בסופיי השבוע בתחנה המרכזית בעודני עייפה ומייחלת
להגיע לביתי ולפשוט את מדיי, אני רואה את נחום מביט בי אחריי
שטבל את מטה הקסמים בשיקוי שרקח. אנו מברכים זה את זו לשלום,
הוא מספר לי סיפור אמיתי על נסיך או מליצה שלאחריה הוא צוחק
בקול רם כל כך ולא שומע אם גם אני צוחקת.
ואני מהנהנת בשתיקה.
כי היום אני מאמינה לנחום שהוא לא חולם בלילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ניטשה: אלוהים
מת
ישו: בלי הורים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/12/06 20:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה