הציפייה שבי נמתחת ונמתחת
כמו שקית ניילון כבדה
כמו בטן של חודש תשיעי
כמו בלון מנופח על סף פיצוץ
והזמן... עובר לאט כל כך שמחכים
ושתהיה כאן הוא יעבור כהרף עין
יחלוף על פנינו כמו רכבת מהירה
כמו כוכב נופל בלילה קיצי
המהירות של הזמן יחסית מאוד
במימדים צרי האופק שאנו חיים בהם
זמן ומרחב מרחיקים ומקרבים ביננו
הופכים טיפות של אהבה לגשם בלתי אפשרי
ובכל אופן הלחי שלי נרטבת
פעם מנשיקה ופעם מדימעה מלוחה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.