|
מהמרחק דברים יכולים להראות מאד יפה
השאר זו הצגה בלתי נגמרת של פחד
זה לא מפליא אותי בכלל כשאני מסתכלת
ורואה את התיפוף המאומץ בכריות האצבעות
על תוף ה - תאהבו אותי תאהבו אותי
והמקסם הנפלא שנוטף כמו דבש על אוזניים מחודדות
הופך לרעל ממכר
המסכות שנעות בתוך החלל המכווץ הזה
מעיפות ירחים מברזל
כוכבים מפלדה
ופיות עייפות
גם אותך אני רואה
שברירי כמו עלה שלכת מרושת
נאחז במילים
בורח לקלישאות מתות
שולף שפנים מעולפים ממגבעת מרופטת כאבים
משעמם את עצמך
מניף רשת לפרפרים ששטים בביצה הממוצה
ואין להם כנפיים
בעצם
זה לא משנה משום שגם
לו היו להם
לא היית רואה
משהו באוויר לא רוצה להעלם
ננשם בסמיכותו כמו עשן כבד
מרקיד את המועקות
מפסל צורות מעוותות שקופות
מזניק געגועים שלופי חרב החמצה
דוחס את הכמיהות הבטלות
לשקי הנפש
כל זה מסתכם בחטאי אבות על בנים
חיבוקה של האדמה
ואבינו שבשמיים
אחד |
|
|
הנצח - מה יהיה
הסוף איתו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.