קסת דיו / בשבילי |
נרקם עלה לשובל הרוח.
בחקק ערבה הלוחש שומם,
מעוטר נווה באודם תפוח.
במשק כפות מחופות דקלים,
נרעד גופה בחיק גופו.
לצווארה העטוי דבש תלתלים,
ניגרו אנחות מאריג ליבו.
עדנת אגניה לשונו כובשת,
יונק ערטולי עורה לעורקיו.
שושן רימוניה ידו גודשת,
בשמניי הדס חוח ערומיו.
מצוק הוואדי מסביב סוכר,
בזוהר הנמהל הגן נדם.
השחר תחרת זיו מאייר,
לילה אוסף גופם ונעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|