|
כשהריח של הגשם
מסיח דעתי
כשאני רואה אותך, אהובתי
מרגיש פתאום שמח
שמח שקיים
רוצה רק לנשק
להיות ולחבק
כי כשיש למי לתת אהבתי
וכשהגשם בחוץ מתדפק על דלתי
אני פותח את דלת הדירה
יוצא החוצה, חוזר בחזרה
מרגיש על עורי את הטיפות הקטנטנות
רוצה משפתיך להרגיש ת'נשיקות
כי את מדהימה אותי ביופיך
את גורמת לי לחשוב על המהות
של חיי, למענך
אני חושב משמע אני קיים
אם את קיימת
בשבילי את העולם
את מדהימה אותי
והגשם תורם להרגשה
את מקסימה בכל דבר
שאת עושה...
איתך אני מרגיש מושלם
שמח שקיים
רוצה לחיות לנצח כל עוד את שם...
כל עוד את שם...
שםםםםםםםםםםםםםםםם... |
|
חרפרשץ?
הרי זו תמצית
ההוויה הקוסמית
המפעמת בכל חלק
מחלקיו הרוטטים
בהרמוניה של
השלם. היקום
העילאי והמוחלט.
זוהי הסימפוניה
השמיימית
העילאית.
היופי
המיקרוקוסמי
האמיתי הנמזג
לתבנית ה'יש'.
בשוך הסערה
הבראשיתית,
החרפרשץ קם
והיה. קם --
ועלה מן התוהו!
זוהי מהות
החרפרשץ.
או לא.
-סוטרת הקמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.