" סליחה, אני מצטערת.
טעיתי בדלת.
זו לא הכתובת הנכונה,
מסתבר...
הבאה מימין?
אני אברר.
אנסה שנית, תודה רבה
כן, אני בסדר.
יום טוב גם לך!"
כמו שיכור מדפק,
מדלת לדלת
ממשקוף לאחר.
כל היום נודדת בעירות
מחפשת, פנים מוכרות.
אולי הפעם אצליח
למצוא את הכתובת,
שאליה המילים מיחלות.
ובכיס כמו תמיד,
הנייר מתפורר
מסתיר אפשרות יחידה
לאושר חוזר.
ופזמן המוכר מתגן לו ברקע,
היכן הדירה?
איה הדייר?
האם מישהו יודע?
ושוב,
" סליחה, אני מצטערת.
טעיתי בדלת.
זו לא הכתובת הנכונה,
מסתבר...
הבאה מימין?
אני אברר.
אנסה שנית, תודה רבה
כן, אני בסדר.
יום טוב גם לך!"
"סליחה. באמת.
אני מצטערת.
נראה ששוב טעיתי בדלת
זו לא הכתובת הנכונה.
אנסה שנית.
תודה רבה.
אדוני, רק דבר אחד
חשוב שתדע
אין יום טוב מזה לאהבה." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.