העם שלי עיוור,
הוא איבד דרכו
בחשכה.
ואני במאור עייני קורא,
ומקווה שתבוא מהפכה.
מוכה, כבול בשרשראות
של הגולה,
יותר מכל פוחד הוא מעצמו
ולא מן השכנה.
ואנו הרואים
צועקים
והעם אינו שומע.
עם סגולה של אלוקים
בעבדות עבר שוקע.
תפתחו את העיניים,
תיפלו על הברכיים
והשתחוו אל אדונינו,
כי הוא יאיר בסוף דרכינו,
אבודה.
דגל ישראל יתנוסס עוד יחד עם הצבע הכתום,
עם הכתום של התקווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.