New Stage - Go To Main Page

מיטל נפו
/
הספד

את זוכרת את הלילות שרצית לברוח? התעטפתי בדמעות שלך והבטחתי
לך שיום אחד נפרוש שתינו כנפיים ונעוף הרחק מכאן. את כבר מזמן
יושבת לך על אחד העננים, צחוקך מעיר לפרקונים משנתם, אני עומדת
על גג של בניין, מחכה שמישהו ייתן לי דחיפה.



החיוך שלך צרוב לי על גבי העור.
לניצולי שואה יש מספר ולי יש אותך.



אני לא יכולה להפסיק לכתוב אותך, זו הדרך היחידה שלי לנשום
אותך מחדש, להחיות שוב את החלומות שלך שוודאי כבר מזמן הלכו
לאיבוד.



ניסיתי להמשיך לחלום בלעדייך, באמת שניסיתי, השדים שלי מצטרפים
אליי בכל לילה מחדש, שופכים על גופי את שק הסיוטים שלהם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/12/06 8:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיטל נפו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה