לא אהבנו את הכרזות הגדולות
שמבשרות על מכירות סוף העונה
אף פעם לא הבנו
איך זה קשור אלינו
אחרי הכול
אנחנו אספנו את הפירורים
ואת בכלל
חלמת להיות נסיכה
מדמיינת את עצמך
על שערי המגזינים
מחייכת בטיפשות
ואיך אני משתכר בפינה
מחכה שתסיימי
ובינתיים סוף העונה הגיעה
לעזאזל
למי בכלל איכפת, איך אנחנו נראים
עומדים על קצה המדרכה
מדמיינים שהכביש, הוא התהום
תביטי
איך כולם יורדים אל הכביש
בסופו של יום
ויש כאלה שחולמים
על בתים גדולים, וצלמים שמחכים להם ברחוב
אנחנו בסך הכול מדמיינים
שהמחר לא יהיה שונה מהיום
וזה במקרה, שהיום היה טוב
יורים בחזרה את הכאבים
את אומרת, שהסוף יהיה טוב
אני לא זוכר מתי התחלנו
הכול נראה פשוט יותר
כמו מגיע אלינו רק במקרה
עוברים ליד חנויות יוקרה
אלוהים, תנסי לדמיין אותנו
הולכים לאיבוד
ומבקשים להיגמל
מכול החלומות על עולם אחר
אולי עדיף שנפסיק
גם בטלוויזיה
הם מוכרים אשליות למאמינים
עכשיו אני מסתפק במעט
ובך אני תמיד מסתפק בחזרה
אולי ניכנס אל הקניון הגדול, נקנה כמה מוצרים
נרגיש עם עצמנו טוב
ונחזור אל הפירורים
המכתבים הקרועים
נבטיח שזו פעם אחרונה
שהעושר מכה אותנו בחוזקה
זה לא באמת שלנו מה שכאן
זה סתם, שייך לרקע, תפאורה
תביני, אנחנו לא באמת כאלה
בסך הכול רוצים לדמיין, בסוף זה עולה יותר
ולנו, מה כבר יש לשלם?