[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר לב לקס
/
התמדה

"יותר מהר" היא פתאום גונחת בזמן שסכין הציידים נמצאת מתחת לאף
שלי. מי היה מאמין שיום אחד אני אמצא את עצמי מזיין זונה בת 14
מאחורה על הסקודה הישנה שלי כשאני לוגם מבקבוק גולדסטאר ומסניף
קראק מסכין ציידים?

"תסתמי את הפה המלוכלך שלך, זונה מטומטמת!", עניתי לה. "אני
משלם לך בשביל לענג את עצמי, ולא בשביל לשמוע את הקיטורים שלך.
אם הייתי רוצה לשמוע קיטורים הייתי נשאר בבית ומזיין את היצור
הזה שקורא לעצמו אשתי". "יש לך בעיות עם אשתך?" היא שאלה אותי.
"מה את פסיכולוגית? תסתמי את הפה שלך בזמן שאני מזיין אותך.
וכן, אם זה עוזר לך. יש לי בעיות עם אשתי. מצדי שתלך להזדיין
עם ערבים".

"למה דווקא עם ערבים?" שאל בקרירות קול שבקע מאחד הצללים.
קפצתי בפחד וכיוונתי את הסכין לכיוון ממנו בקע הקול, ובכך
העפתי את שארית הקראק על הרצפה. "סעמק!" מלמלתי. לפתע הדמות
בצללים הדליקה מצית זיפו וקרבה אותה אט אט לפניה בכדי להדליק
סיגריה. הדמות שחצי מפניה נגלו על ידי האור החלש מהמצית נראתה
ממוצא ערבי.

"כדאי לך להזדיין מפה, אוכל זין, לפני שאני אגרום לך לבכות דם"
צעקתי לעברו. "אין טעם להתעצבן" הוא ענה לי בקרירות. "אני פה
רק בשביל להשגיח" הוא המשיך, "שמעתי הרבה סיפורים על האופן שבו
אתה מתנהג למקור הפרנסה שלי, ואני פה בשביל לדאוג שתתנהג יפה
ותשלם לשרית שלנו".

במבט לאחור אני חושב שלא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי אבל
הייתי תחת ההשפעה החזקה של הקראק - "ואם אני לא אשלם?" שאלתי.
לפתע אותו ערבי שעמד בצל בשקט שלף מתוך מעילו אקדח. "אז נצטרך
להדרדר לאמצעים אחרים" הוא ענה לי. בלי לחשוב שלפתי את סכין
הציידים שלי והצמדתי אותה לצווארה של שרית.

"אתה באמת חושב שחייה של זונה אחת באמת משנים לי משהו? אני
הורג זונות על בסיס חודשי" הערבי אמר. "אבל לא את זאת", אמרתי
בחיוך. "אותה אתה לא היית מעז להרוג. אני ראיתי את עיווט הפחד
בפרצופך כשהסכין  הוצמדה לצווארה." אני מחליק את הסכין לאורך
צווארה של שרית ושרית מתמוטטת על הרצפה, כשהיא משפריצה דם.
הערבי קופץ קדימה ומכה בי עם האקדח "אם רק היו כדורים באקדח"
הוא ממלמל בערבית. הוא מרים את הסכין ומתכוון לחסל אותי, אך
לפתע הוא רואה את שרית זזה. הוא מרים אותי ומכניס אותי לתוך
המכונית, לכיסא הנהג. הוא משכיב את שרית במושב האחורי ,
ומתיישב לידי. הוא מחזיק את הסכין צמודה לצווארי ואומר "תיסע
לבית חולים אם אתה רוצה להמשיך לחיות", ואני מתחיל לסוע.

אני נוסע הכי מהר שאני יכול. עובר על כמעט כל חוק אפשרי. "יותר
מהר" היא פתאום גונחת בזמן שסכין הציידים נמצאת צמודה לצוואר
שלי. "תסתמי את הפה המלוכלך שלך, זונה מטומטמת!", עניתי לה
בזמן שדמעותי טפטפו מסנטרי לסכין.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם מסע של אלף
ק"מ מתחיל ב...
אה, לא משנה
כבר

האיש הכי מהיר


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/07 10:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר לב לקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה