היי אתה שמעשן שמיים כחולים,
היי אתה שמקריא לי סיפורים,
שכח מאיפה באת,
הסתכל לי בעיניים.
לא תראה בי אלא את דמותך שלך.
דמעתך?
אולי.
שקט שם בינתיים,
מערבולת של צבעים כהים,
כמו קפה
כמו שקר
כמוך.
ומאיפה באת?
כבר שכחת.
והסגריה?
מזמן כבתה.
זה כמו
לברוח מהמציאות למקום שלא קיים,
לחיות באשליות בתוך בועה בים,
לרוץ ולנצח לפעום בחוזקה,
להרגיש איך אתה נופל ונחבל ברכה.
אוחז בחיים, מפרפר לא שם ולא פה,
ומתחת לאפו, לאטו,
שוכב מת, בגפו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.