אני מביט מסביב ומחפש לראות איזושהי תזוזה בפניהם של אנשים.
אתמול בטלוויזיה הראו מחזה נדיר עד מאוד. מטוסים התנגשו במרכז
הסחר העולמי, אמא אמרה לי שקוראים לזה ככה, אני סתם חשבתי שהשם
הוא מגדלי התאומים...
אחרי שהמטוסים פגעו היה הרבה עשן, אני זוכר שזה הופיע
בטלוויזיה הרבה זמן, אני זוכר שהיו אנשים שקפצו מהבניינים. הם
נראו כמו צנחנים קטנים, אבל לא היה להם מצנח, במחשבה נוספת הם
נראו יותר כמו נמלים... הם בכלל הרגישו משהו בזמן שהם נפלו?
מעניין על מה הם חשבו?
שמעתי גם שפגעו בפנטגון ועכשיו הוא סתם מצולע.
אני לא יודע אלי תמיד חשבתי שדברים כ"כ גדולים לא יכולים
ליפול, זה היה מוזר, כמעט לא התייחסתי לזה, זה נראה כמו סתם
עוד סרט פעולה של ברוס ויליס וכל מה שהיה חסר זה שהוא יצעק
"יפי קיי איי מדר פאקר" ויזרוק איזה כיסא מהחלון.
אבל בסרט הזה לא היה אף גיבור, וברוס לא שיחרר את בני הערובה
ובמחשב נוספת הבנתי שגם שירותי ההצלה נפגעו אז מי בכלל יכל
לעזר שם?
אני מנסה לראות שוב איזושהי תזוזה בפנים של אמא.
היא אמרה שהיא תיקח אותי לראות את המקום שבו היו המגדלים.
אח שלי חושב שהיא סתם מבטיחה אבל אני יודע שאמא תקיים, אפשר
לראות שגם היא רוצה לראות מה נשאר שם.
אני שוב מביט, הפעם באבא, הפנים שלו חתומות, הוא אמר לי שמתו
הרבה מאוד כבאים באסון הזה, ואני, כל מה שעולה לי בראש זה
שתמיד רציתי לפגוש כבאי כי אני חושב שזה מקצוע ממש מלהיב וכל
הזמן לנצח את האש נראה לי משהו הרבה יותר חזק מסתם לנצח איזה
שודד.
גם אבא לא מראה דבר.
אני מסתכל על אחי שסתם בוהה באוויר, יש לו מן מבט קצת סתום
שהוא עושה את זה, כאילו הוא מנסה לצוד זבובים...
אני מסתכל על הטלוויזיה אומרים שמתו באירוע הזה הרבה אנשים.
שחלק מצאו וחלק לא ושרוב הסיכויים שאף פעם לא ימצאו את כולם
ושחלק יחשבו לנצח נעדרים ואני רק יכול לחשוב שאולי לאיש הזה
שנעדר יש ילד כמוני שמסתכל עכשיו על הטלוויזיה וגם הוא לא יודע
שבכלל שקוראים למקום הזה מרכז הסחר העולמי והוא שואל את אמא
שלו מה זה המקום הזה שנהרס והיא בכלל לא יכולה לענות לו כי היא
בוכה בגלל שהיא יודעת שבעלה לא יחזור יותר, אבל היא גם יודעת
שזה יותר עצוב ממי שמת בגלל שלה לא יהיה קבר לעלות אליו ולשים
עליו פרחים.
ואני חושב שלילד הזה לא יהיה אבא שילמד אותו לרכוב על אופניים
או לשחק כדור-סל ומה הוא יעשה שישאלו אותו חברים איפה אבא שלו?
מה הוא יכול להגיד? רק "אמממ אני לא יודע, הוא פשוט נעלם" וזה
סתם נשמע כאילו אבא שלו עזב אותו ולא חזר, לא כאילו הוא היה
במגדלים האלה שהם נפלו...
אמא אמרה ששנה הבאה נטוס למגדלים.
עברה שנה ואנחנו פה והנה יש פה אנדרטה, ואני כבר ילד גדול אני
יודע הרבה דברים, כמו שמתו פה יותר מ- 3000 אנשים, ושיש כמעט
1000 נעדרים ושהיה מטוס שבו הנוסעים היו גיבורים והפילו אותו
לפני שהוא הגיע לבית הלבן וככה הם הצילו את הנשיא, אני חושב
שמגיע שהמשפחות של האנשים האלה יקבלו איזה פרס. אני גם יודע
שהילד הזה שאבא שלו נעדר כבר יודע לשחק כדור-סל כי גם אני
הצלחתי ללמוד לבד ואולי אפילו החברים שלו חושבים שהוא ממש חזק
כי הוא מצליח לשחק למרות שאין לו אבא ואולי בכלל אמא שלו מצאה
לו אבא חדש...
אני שוב מנסה להביט בפנים של אנשים והן עדיין חתומות, אני לא
רואה שום תזוזה, קפואים.
מוזר כי גם במקום שבו נפלו התאומים אני לא רואה תזוזה, קפוא
שם, אין שאריות, הכל נקי...