ושוב אותו כאב מוכר
של חמוץ מתוק מעורבב במר
ועוד דמעה נושרת - חמה וכואבת
וכבר אי-אפשר לשנות,
זה גם ככה לא יעזור...
אז נוצרים עוד זיכרון -
וגעגוע משיב לאחור
אל רגע של צחוק, של אמת כנה
של מפתח פנימי לרגש נחבא
אל אותה הרגשה של תשוקה ייחודית
של לדאוג ולחשוב ולהיות שם תמיד
אל השם האדום המתוק השמח
אל הריח הטוב, לחיוך הזורח
לאותה זיקה ראשונית ממכרת
לשעות חשיבה איך לפרוץ את הדרך
וכואב מבפנים ושורף כל מגע
כמה הייתי רוצה שיהיה זה אתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.