ולפעמים בחושך
כשכולם כבר ישנים
אני מרשה לעצמי להיזכר
בהיא, שהייתה
הייתה ונעלמה.
ולפעמים בחושך
כשכולם כבר חולמים
אני לוקחת את עצמי
בקסמים...
אל עולם המוזרים.
ולפעמים בחושך
כשכולם כבר נהנים
אני נוסעת וחוזרת
חוזרת והורסת.
ולפעמים בחושך
כשכולם כבר מלאים
אני חושבת לעצמי
כמה אני דומה לו.
ולפעמים בחושך
כשכולם כבר מתעייפים
אני מסכלת במראה ההיא
וחותכת את עצמי.

"ולפעמים כשאני מחייך אז
אני רואה את הפנים שלו בראש שלי
ומשכנע את עצמי בלב
שאני לא דומה לו אני מישהו אחר"

כי כשתסתכלו עלי עכשיו
אני אראה אותו דבר
אך התקדמתי
ביחד עם ההיא, המוזרה
כולם אומרים שהיא כל כך שונה.
צוחקת בשנתה
מלכלכת את עצמה.
ולפעמים בלילה
כשכולם כבר ישנים
היא מכריחה אותי לחזור
אליה...
כולם אומרים שהיא כל כך שונה.
ולפעמים בלילה
אני נזכרת בה
ואז נרדמת...
עם השנאה שלה.

"וגם אני אוהב
מלטף ומשקר
כשמדברים על זה הרבה
אני שותק ומסתגר
והפנים האחרות שלי את מכירה אותן שנים
נראות דומות אבל הן לא בדיוק
כמו שאר האנשים"

עברי ואני...