[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא שאלה למה הוא לא הגיע שלשום לפגישה
איך הוא יכל להסביר לה שהשיירה נתקעה,חיכתה לחילוץ?!

וגם הבוס ממקום העבודה החדש (החמישי מתחילת השנה) התקשר ושאל
למה הוא לא הגיע אתמול למשרד - איך הוא יכל כשזעקות השבר,מתוך
צריח הטנק הבוער קראו לו,שוב,לעזרה ?!

הלילה ירד,הוא עייף מכדי לישון,אך אין ברירה,יש עוד הרבה
משימות שצריך לבצע.
התשישות מתחילה לחדור לאיטה,ופתאום הוא חושב,אולי הוא היחיד
שנושא בעול המסע? סוחב את האלונקה,המא"ג והג'ריקנים לבדו,בלי
אף אחד ליד,ותודו שזה המון ציוד לאיש אחד.

ונראה שכולם כל כך מנותקים-חושבים שהמלחמה נגמרה.
כאילו הכחשה פתרה אי פעם משהו.

הוא מחפש את השביל,אבל ה נ.צ. לא נמצאת במפה.בשום מפה.

החזית מאבדת את העורף ....

יש התחלות שאף פעם לא מסתיימות
יש סופים שלעולם לא מתחילים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תאמינו לי
פלסטלינה יכולה
להיות מאוד
נקמנית





האלכימאי


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/11/01 8:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני אנונימוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה