שקט לי הלילה
הרעש הזה
של המיינד
מרעיש לי הלילה
בתוך השקט הזה
ללא תנועה
רק רחש מכונות משומנות הפועלות בי
ללא הפסק ללא הפסק

מנוחתי שלא היתה מעולם ממשיכה להיות מופרעת על ידן
המכונות רועמות
המוזה מתה

אני לבד איתן
והן לא מתקלקלות לעולם
אולי רק לרגע קט של שקט
של אור גדול
של הבנה
של התעוררות
של התאוררות

ואז הלופ שהתחיל לו מתי שהוא
בתאריך שכלל איני זוכרת
מתחיל שוב מאותה נקודה ואל אותה נקודה
ממש
משלים לו עוד מעגל
בלי להתייעץ איתי
בלי לברר אם זה נוח לי
הלופ
של המכונות
המשומנות כל כך

מכונות ללא איש תיקונים
הן שם עם אחריות לכל החיים
באמת
לא רק בססמא

המכונות המשומנות
עובדות
אני עוצרת
לוקחת רגע הצידה
אוטמת את אוזניי
עוצמת את עיניי
ושומעת אותן בזמזומן המרוחק
סוגרות עוד מעגל
של בחישה עצומה בנבכי האני