איך אהבתי את הרגע ההוא,
בנוכחותך,
את החשיפה הנינוחה הזו,
בתפאורה לא מתאימה.
את רסיס הזמן שהיה לנו יחד,
כשיכולת לשאת את כובד משאי.
אך אצלך הוא היה קל כל כך
כלל לא ידעת שידי הגבר החדשות שלך
נושאות מטען מכביד.
איך לידך חלף אותו זרזיף של כוח
וביקע את בועת העופרת שישבה מולך.
אני ראיתי את חריצי העולם
נגלים לעיניי מבעד קליפה מנופצת.
ואיך כעת אני מדמה שאתה שלי,
לא בגאות ולא בשפל.
מגלגלת את אותה שיחה פשוטה,
שבלי בושה יצרה עולם תעתועים חדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.