[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופליה בן-דויד
/
תוכניות לעתיד

כשהיא תגדל קצת, רק עוד קצת, היא תכתוב שיר ותלחין אותו. במוחה
כבר מנוסח הבית הראשון, ולצידו הקונספט ללחן- כל שהיא יודעת זה
שהוא לא יכלול רק גיטרות ותופים, אלא שילוב חדשני בין כינורות
וסקסופונים. אם היא תמצא מישהו שמנגן בנבל, אז בסוף גם יהיה
סולו של כלי המלאכים הזה. אף אחד לא ישכח את השיר שלה, היא
אמרה, וחייכה לעצמה.

הוא נשכב, והיא הניחה את ראשה על בטנו, ובחנה בליבה את
נשימותיו. היא לא הרגישה אליו משהו מיוחד, הוא אפילו לא היה
ידיד כל כך קרוב שלה, אבל בכל זאת חלפה בה צמרמורת. היא תמיד
אהבה להרגיש נשימות של אנשים, כי זה תמיד היה מראה לה כמה מוזר
זה שגם אנשים אחרים נושמים ושגם אצלם הבטן עולה ויורדת במקצב
סדיר, מה שאומר שהם בעצם מאוד דומים לה, ושכנראה גם להם יש את
הקול הקטן והמסתורי הזה שנמצא איפשהו בגוף ומכונה נפש. או
לפחות, אמור להיות להם.
היא הסתכלה בירח שהבהיק בלבן, וידעה שהיום הכל יהיה בסדר.
"דברים מוזרים קורים רק בלילות של ירח כתום", היא חזרה במוחה
על המשפט המוכר, שניסחה כבר כמה שנים לפני כן; מהרגע בו נסחה
את התאוריה, לא עבר לילה אחד עם ירח כתום, שלא התרחש בו משהו
יוצא דופן, וככל שהירח היה יותר כתום ויותר גדול, כך המקרה
שהתרחש היה משמעותי יותר בשבילה. היא לא תשכח את הירח העצום
והכמעט-אדום שזהר בלילה שאמא שלה נרצחה.
היום מותר לנשום לרווחה ולעצום את העיניים, ולנוח על בטן של
אנשים שהיא לא אוהבת, כמו שהיא אוהבת. היא לא אהבה הרבה אנשים,
או, אם נכיר בעובדות, היא בכלל לא אהבה אנשים. מאז שהייתה
קטנה, אמה תמיד הייתה מספרת לה שכשהייתה תינוקת הייתה מוכנה
לנשק רק בעלי חיים ותמונות של בעלי חיים, ואף פעם לא בני אדם.
מאז ועד היום היא תעבה את המין האנושי, ולא הבינה איך אפשר
לחשוב אחרת לגבי הזן של היצורים המגעילים האלה, הזן היחיד בטבע
בו פרט אחד יעשה רע לפרט אחר אך ורק למטרת ההנאה. אבל, למרבה
הצער, היא נולדה לזן הזה, ולכן הייתה צריכה לעשות כל שביכולתה
כדי לשרוד- כמו שהזנים החכמים ביותר בבעלי החיים עושים. והיא
לא הייתה יפה במיוחד או שנונה במיוחד או חברותית במיוחד, אבל
היה לה קאפ D בחזייה וזה ספק לה את המעמד החברתי הממוצע לו
הייתה זקוקה בשביל לצלוח את התקופה הזו של חייה. ובמעמד חברתי
ממוצע אני מתכוון גם לחבר עם עיניים גדולות ועצמות לחיים
מחוטבות שנישק אותה כל הזמן- כשהיה רואה אותה היה מנשק אותה
לשלום על שד ימין, וכשנאלץ להפרד היה מנשק את שד שמאל, כמחווה
סמלית שתבטיח שהנשיקה שלו תמיד תהיה בליבה. היא שמה לב
ללחשושים שפרצו כל פעם שהוא עשה את זה, אבל לא היה מספיק אכפת
לה בשביל לבקש ממנו להפסיק. היא הרי תעבה את המין האנושי והמין
האנושי כלל גם את חבר שלה, כך שפשוט נסתה להשאר אדישה למצב,
ולהתנחם בעובדה שכשהיא תגדל ותסיים את לימודי הפיזיקה, היא
תוכל להיות מדענית מפורסמת שתהפוך בני אדם לבעלי חיים מתורבתים
יותר, כמו קופים או דולפינים או כלבים, ואז תוכל להפוך עצמה
ללברדור שתמיד רצתה להיות, ולחיות חיים מאושרים באמת.

היא שכבה על הבטן שלו, והסתכלה על הירח שזהר בלבן. כשהייתה בת
12 ראתה לראשונה בחייה קיפוד, והוקסמה ממנו.
כל אחד מזכיר באופיו בעל חיים מסויים, ושרון, שהיה בין הפרטים
הכי פחות נחותים במין האנושי, עם הכשרון שלו להתכרבל בתוך עצמו
ולדקור את כולם כשהוא נעלב, מאוד הזכיר קיפוד. כשהיא תהיה
מדענית מפורסמת תהפוך אותו לקיפוד, אמרה, וחייכה בליבה.

מוזיקה שחורה התנגנה ברקע, והבחור ששכבה על בטנו שיחק כעת
בשערה, כשהיד שלו, כאילו בטעות, גלשה אל עורפה, ואל צווארה,
ואל מתחת לחזייה.
"חבל ששמתי עדשות דווקא בלילה שאין כוכבים", אמרה, ונאנחה
בשקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קונפוציוס
אומר:
אימרות של חכמים
סיניים עתיקים
לא שוות
התייחסות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/11/06 12:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופליה בן-דויד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה