העצב מאיים לאכול כל פינה
לכסות את הכל,
וקרן אור מרקדת
ערפל.
החושך משתלט באחת
ממלא את הכל,
העיניים מתרגלות לחשכה
המתמדת
ולובן שינייך מבהיק מרחוק
מאיים להטביע הכל,
רגשות, הדחקות של שנים
כאב.
נדלק האור לפתע פתאום
ורק אני ואתה נשארנו מכל,
נוגעים לא נוגעים
קרוב.
וזיכרון אשר דוהה
בתוך הלב כואב.
והאור שוב כבה.
ערפל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.