עכשיו, אחרי שנרגע קצת
אני יכולה לחשוב לאחור
על המלחמה הקפואה הזאת.
פחד
דאגה
צער
עצב עמוק
ועוד חיוך מאולץ, לא מתוק.
עכשיו, אחרי שניגבנו את הדמעות
אפשר לראות קצת מעבר
ולהסיק אולי מסקנות, להבטיח הבטחות
פחד
דאגה
צער
עצב עמוק
ועוד חיוך מאולץ, לא מתוק.
עכשיו, אחרי שקצת התקררנו
ועננים מכסים קצת את השמש
אפשר לשבת עם דף ועט, להנציח
פחד
דאגה
צער
עצב עמוק
וכשנזכרים בך, זה לא מאולץ...זה מתוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.