[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סצנה II. רחוב. (צ'כונה(
נכנסים קפיולט, פאריס ומשרת.
קפיולט: "אבל גם מונטגיו אחראי לכל הבלאגאן הזה כמוני! גם הוא
צריך לחטוף; וזה מספיק קשה, בשביל תרחים כמונו לשמור על
שלום."
פאריס: "בסה"כ יצאתם פיטים; אבל חבל שהסיכויים היו נגדך עד
עכשיו. אבל עכשיו, מר אדון, מה אתה רוצה שאני אעשה?"
קפיולט: "אבל תשמע רגע מה יש לי עוד לומר: הבת שלי לא יודעת
איפה היא נמצאת בעולם; היא לא השתנתה כבר ארבע-עשרה שנה, ניתן
לעוד שני קייצים עד שנמצא לה איזה בעל, שלא תחשוב שיהיה לה
כזה חופש."
פאריס: "אבל היא עוד צעירה להפוך לאמא, לא?"
קפיולט: "כן, ואלה שמבושלות מוקדם הן אלה שמתחתנות צעירות.
הארץ בלעה את כל התקוות שהיו לי, אבל היא, היא הילדה שעושה לי
את החיים טובים יותר: נסה להתחיל איתה, פאריס, לשכנע אותה
להתחתן איתה, אני מרשה לך להתחתן איתה וכשהיא תסכים, כי אין
לה ברירה, אני אגיד שוב שאני מסכים לחתונה. היום בערב אני
עושה סעודה גדולה, הזמנתי מלא אנשים חשובים, מהסוג שאני אוהב;
ואתה, ביניהם, עוד אחד, מוזמן, וגם מוסיף עוד אורח על מספר
האורחים שלי. בבית המוזנח שלי , אני אעשה את הסעודה הלילה
בחוץ: מתחת לשמים הצעירים יעשו שמח, כאשר כמעט חורף, כזה
תענוג, בין נשים תהיה הלילה ותירש את ביתי; כולם יראו וישמעו,
וכמוה יהיו כולם נשואים: יעמדו במספר, למרות בלי להתחשב באף
אחד, בוא איתי.
נותן מסמך למשרת
"לך! דרך ורונה היפה; תמצא את האנשים האלה שרשמתי כאן, ותגיד
להם, שיש אצלי סעודה."
יוצאים קפיולט ופאריס
משרת: "תמצא את אלה כתובים כאן! זה כתוב, שהסנדלר יעשה את
גינתו, התופר עם השאר, הדייג עם עיפרון וצייר עם רשתות; רק לי
נותנים את העבודות המוזרות האלה! אבל שולחים אותי למצוא את
האנשים האלו, אני חייב למצוא השכלה, בזמן."
נכנסיו בנבוליו ורומיאו
בנבוליו: "קדימה, בנאדם, הדברים ממהרים, יוקל למישהו ע"י כאב
של מישהו אחר; הסתובב מסוחרר ותיפול מסיבוב לא טוב; קללה אחת
נואשת מקננת בצחוק של אחר: ספוג עוד זיהום אל עיניך, ושורת
הארס של הזקנים ישכח."
רומיאו: "אתה עצמך מצויין למשימה."
בנבוליו: "למה, אני מתחנן, אמור לי?"
רומיאו: "לשוק השבורה שלך..."
בנבוליו: "למה אדוני רומיאו כעוס?"
רומיאו: "לא כועס, אבל כואב לי יותר מאשר איש משוגע; תשתוק
בכלא, אני לא אתן לך אוכל, צלוף והרוס ו... או מיי גודדן,
חברי הטוב."
משרת: "משה רבינו! אלוהי אלוהים, אני מקווה אדוני, אתה יכול
לקרוא?"
רומיאו: "דה.. המזל שלך הלך, קפוט, עושה לי רק רע."
משרת: "אולי למדת את זה בעצמך בלי עזרה: אבל אני מקווה, אתה
יכול לקרוא כל דבר שאתה רואה?"
רומיאו: "כאילו דה, אם אני יודע את השפה..."
משרת: "כן, אתה כנראה לא יודע!"
רומיאו: "הישאר, חברי; אני יכול לקרוא!
קורא
'אדון מרטינו ואישתו וילדיו; המרכיז אנסמלב ואחיותיו
היפהפיות; האלמנה לבית ויתרוו; אדון פלסנתיו ואחייניותיו
הנפלאות; מרקוטיו ואחיו ולנטין; דודי, קפיולט, אישתו ובנותיו;
אחייניתי היפה רוזלין; ליויה; אדון ולנטינו ודודנו טיבלט,
לוציו והלנה היפה.' שילוב נחמד: לאן הם יבואו?"
משרת: "מעלה"
רומיאו: "לאיפה?"
משרת: "לארוחת צהריים; לביתינו."
רומיאו: "בית... של... מי?"
משרת: "של אדדדוני..."
רומיאו: "אהא, הייתי צריך לשאול אותך את זה לפני זה..."
משרת: "עכשיו אני אומר לך בלי שתשאל: האדון שלי הוא העשיר
הדגול קפיולט; ואם אתה לא מביתם של משפחת מונטגיו, ואני
מקווה, בוא ותוריד איזו כוסית יין. להתראות!"
יוצא
בנבוליו: "הסעודה עתיקה זו של מרקי קפיולט רוזלין היפה שאותה
אני כה אוהב, עם כל היפות בנשות ורונה: לך לשם; ובעין לא
מורעלת, בשווה אל פניה ממה שאראה לך, ואודה לך מעמקי נשמתי."
רומיאו: "מה שתגיד... אני אעשה מה שבא לי בסופו של דבר, עם
איזה מבט שבא לי, אני לא הולך להעמיד פנים של משקר, ואז להלחם
סתם ככה; ואלה שתמיד נלחמים לא ימותו, כופרים בלתי נראים, אני
מקווה שישרפו על שקרנותם! אחת יפה מזו שאני אוהב! עוד לא
הייתה אחת שתשתווה לה אף פעם."
בנבוליו: "אך, ראית את יופיה, אף יופי לא ישתווה, בכל מבט של
כל אחד תהיה יפה מאוד: אך בעיניי אלו ישנו מחיר אהבת גבירתך
תמורת משרתת אחרת שאראה לך בעודך זוהר בסעודה, ותראה כי לא
טועה אני כי היא יפה."
רומיאו: "אוף, אני אבוא, אין לך מה להראות לי בכלל, אני אהיה
שקוע ביופי שלי."
מסך







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי, יש לי ,
יש לי , פהה.




אחד שלא הסתגל
לרוח הדברים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/11/06 22:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גילי ינקוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה