לפני כמה ימים, על כוס קפה, סיגריה ועיתון ישן, ישבתי וחשבתי
איך יראו החיים שלי בלעדיך.
לוח הזמנים שלי בטח יהיה צפוף.
לקום בבוקר.
לחשוב עליך.
לצחצח שיניים.
לחשוב עליך.
לבחור בגדים, להתחרט, ואז להתלבש. ותוך כדי לחשוב עליך.
לצאת לבית ספר, ובדרך לראות מישהו שדומה לך, ולחשוב עליך.
להיות בבית-ספר. לראות אותך. לבהות בך. להתעורר ולגלות שאתה
לא איתי בעצם, וששיעור היסטוריה כבר התחיל.
לחזור הביתה. לסגור את הדלת. להיזכר בפעם ההיא שהשארת את הדלת
פתוחה כדי שאני אכנס. איזה ג'נטלמן, בחיי.
לחמם שניצל תירס. לפתוח טלוויזיה. לראות כדורסל, ולהיזכר בך
משחק. איך אתה אוהב את זה... חבל שאתה לא אוהב אותי ככה.
מממ...
לעשות שיעורי בית. לנסות לשכוח את הפעם ההיא שהלוויתי לך מד
זווית ונגעתי לי בקצה של היד. לרעוד, כי בכל זאת נזכרתי.
לאכול קצת. לא יותר מדי. כי בכל זאת, צריך לזכור שיש לך אותה,
ושהיא די מושלמת. יש מודל לחיקוי.
להתקלח. בזמן שאזמזם לי שירי האבי מטאל, להיזכר בזה שאתה אוהב
פיפטי סנט, ולצחוק בלב. וגם לבכות תוך כדי, אבל מתקלחים, אז
מה ההבדל בין המים לדמעות?
ללכת לישון. לחלום עליך כל הלילה.
לקום בבוקר.
לגלות שעבר עוד יום, ארוך, מתיש, בלעדיך.
ואם היה לי אותך... טוב נו, אחרי הכול אתה לא היית, ולא תהיה
שלי אף פעם.
לפחות לא יהיה לי לו"ז עמוס. אם רק אני אפסיק לחשוב עליך.