"תדליק סיגריה".
"מה?"
"תדליק סיגריה".
"כרגע סיימתי אחת, מה אתה רוצה?"
"כרגע סיימת אחת, אבל אני מבקש שתדליק סיגריה" הוא הדגיש את
המילה "אחת".
"נו באמת". זה הבוס שלי, בסופו של דבר אני חייב לעשות מה שהוא
אומר. הצתתי סיגריה.
"יופי, אתה יודע מה ההבדל בין הסיגריה הזאת לסיגריה הקודמת?".
"תן לי לנחש, החברה?" חנופה היא הכלי המושלם להחלצות משיחות
יותר מדי נוקבות עם אנשים שלא מתחשק לך יותר מדי להינקב איתם.
אבל הייתה תחושה שהולכת לבוא עכשיו איזשהי הרצאה מכיוון שונה
על " מדוע כדאי לי להפסיק לעשן, ועדיף עכשיו. כלומר אחרי שאני
אסיים את הסיגריה הזאת, שהיא כנראה חלק מהמצגת".
"לא, ההבדל בסיגריה הזאת הוא.." הוא הצית סיגריה לעצמו, בחיים
לא תיארתי לעצמי שהוא מעשן, אבל הוא עשה את זה בטבעיות כמעט
מופתית והמשיך, "ההבדל הוא שלסיגריה הזאת אתה תשים לב".
תשים לב לכל שאיפה שיורדת לך בגרון ונכנסת לריאות, תשים לב לכל
נשיפה שאתה מפזר באוויר, לכל חלקיק עשן שמנסה להתמזג עם כל
טיפת חמצן שמטייל באוויר. תשים לב כמה זמן לוקח לך לסיים את
הסיגריה הזאת ובעיקר תקדיש מחשבה לכמה שאתה אוהב לעשן. תחשוב
בראש, שאפילו אם זה מוריד לך שנה שנתיים או אפילו שבע שנים
מהחיים, זה שווה את זה. זה כדאי, כי זה עושה לך טוב. תחשוב על
זה שלכל אחד יש התמכרות משלו וזאת ההתמכרות שלך, תחשוב על זה
שההתמכרות של חברה שלך היא לאכול ציפורניים וההתמכרות של חבר
הכי טוב שלך היא לאלכוהול ושל השמן הזה במשרד ממול זה לאוכל
ושל רבקה הפקידה שלי היא לפלאפון ובטוח שכל האנשים בעולם
מכורים למשהו, כי ככה זה, אנחנו חיים מהתמכרויות, אז אם המקל
הקטן הזה עושה לך כל כך טוב עכשיו, מה רע? תעשן! תעשן עד
שיתפוצצו לך הריאות, תשתעל ותיקח עוד שאיפה כי אלה החיים,
והחיים טובים. זה הרגע שלך. אתה מלך העולם עכשיו, עם סיגריה
בפה אתה מרגיש כל כך טוב, רק צליל ההתלקחות של הטבק המגולגל
עושה לך צמרמורת, אתה אוהב את זה, אתה אוהב לעקוב אחרי
הספירלות שנוצרות מריחוף העשן בחלל העולם, אתה אוהב לשחק עם
הסיגריה ביד, אתה אוהב לבקש מאנשים סיגריה, אתה אוהב את השיחה
הקטנה שאתה יוצר איתם כשהם מביאים לך אותה. אתה אוהב להגיד
שנשארה לך סיגריה אחרונה ואתה אוהב את הפרצוף המבין של אותו
אדם שחמד לה.
אתה אוהב להדליק אותה ואת הרעש של ההצתה של הלהבה הקטנה שאתה
כל כך לומד לאהוב ממקרים מבזים בהם אתה נתקע בלעדיה ומבין כמה
השילוב בין שני החפצים האלו הוא אלוהי.
אתה תעשן את הסיגריה הזאת ותחשוב כמה אתה אוהב לחשוב עם סיגריה
ביד וכמה אתה חושב יותר טוב ככה וכמה זה מעניין אותך אם זה
הוכח מדעית שהסיגריה שאתה מחזיק ביד גורמת לך לחשוב טוב יותר
או שאתה סתם מספר לעצמך סיפורים. אתה חושב על כמה שאתה אוהב את
השאיפה האחרונה הזאת לפני שמגיע הפילטר.אתה נזכר כמה אתה אוהב
לשכב על הדשא ולהסתכל על השמיים עם סיגריה בפה ולהרגיש כמו מלך
העולם המגולגל. אתה חושב על כמה פעמים מקל הקסמים הזה שיפר לך
את מצב הרוח, כמה פעמים הוא שיפר לך את הבירה, או את הבוקר, או
את הקפה. אתה תבין כמה הסיגריה הפשוטה הזאת שיפרה לך את החיים
וכמה .."

הוא המשיך לדבר במין חזון מתנשא כזה, רוב הזמן הוא בכלל לא
הסתכל עליי. אם להגיד את האמת הוא צודק, יש שיתווכחו אבל אני
מאמין במה שהוא אומר.
הייתי כל כך מרותק שלא שמתי לב לסיגריה.