הוא קרא לה ג'ולייה, היא קראה לו בראד. הם לא יודעו יותר מידי
אחד על השנייה, רק את הדברים הנחוצים. ההיכרות שלהם הייתה
מקרית, דרך האינטרנט.
שניהם ניהלו ויכוח במערכת התגובות של Ynet, לגבי כתבת בלייזר
שהתפרסמה שם. אחרי כמה הודעות החליטו להמשיך בדוא"ל. שבועות
היו מתכתבים, תחילה על הכתבה, אחרי זה הנושאים זרמו לכל
כיוון.
עם הזמן שעבר, הם התחילו להתחבב אחד על השני. אט אט החלו כל
אחד מהם לבנות לעצמו רקע, כמו מהאגדות, והשני אכל את הסיפורים
בשמחה.שניהם הרי הרוויחו מהעניין, גם זכו לשחק את מי שתמיד
רצו להיות, וגם חשו ברי מזל שנפלו על כאלה בני זוג, שבמציאות
רק ראו בטלוויזיה.
בראד היה טייס מצליח שדאג לענות למכתבים מכל מקום בעולם אליו
טיסותיו הגיעו. היה צעיר יחסית, בן 31, רק השתחרר מהצבא -
ואל-על ישר חטפו אותו. היה חסון, ואהב להתנסות בספורט אתגרי
בכל מקום אליו הגיע. לא היה לו בית, אך גם לא נזקק לאחד -
לעולם לא נשאר באותו המקום יותר מכמה ימים, ובינתיים, השתכן
במלונות יוקרה עם שמות בינלאומיים. היו לו מכרים רבים בכל
ארצות העולם, ולאחרונה החל להתכונן למעבר לאנגלייה אחרי הצעת
עבודה שקיבל מהBrithish -Airways.
ג'ולייה הייתה יותר מאופקת מבראד. מגיל צעיר מאד למדה בלט
ובבית הספר למדה משחק. את חלומה הגשימה כבר בגיל 16 אחרי
שהחלה לשחק בתאתראות ברחבי הארץ, בהצגות מזדמנות. את הפריצה
שלה השיגה אחרי שמפיקה מניו-יורק ראתה את כישרונה העצום,
והזמינה אותה לאודישנים באמריקה. את המבחנים עברה בהצלחה
והחלה לשחק בעיר הגדולה בעודה בת 20. אחרי כמה שנים החליטה
לטפח את כישרונה השני, שאבד, והקימה בית ספר לבלט שם לימדו
ילדים בני כל הרבדים החברתיים, ללא דופי. עכשיו, אחרי שכבר
הפסיקה לשחק והחלה לביים הצגות שכתבה, עומד לעלות הראשונה
שלה; עיבוד מודרני למחזה רומאו ויולייה, של שייקספיר.
אחרי הרבה לבטים, החליט השתיים על פגישה. ג'ולייה הגיעה ארצה
בשביל להטיס את הוריה לאמריקה לכבוד הבכורה, ובראד שהתקבל
לחברת התעופה הבריטית הגיע ארצה לחתום על כמה מסמכים עם
אל-על. הם החליטו לנצל את העובדה ששניהם בארץ, וקבעו להיפגש
בטיילת בתל-אביב.
ערב הפגישה, התלבשה ג'ולייה בכל הדרה, ונסעה במונית לעבר
נקודת המפגש. עת היא נוסעת, הבחינה בפנים מוכרות מהלכות על
הטיילת. היא דרשה מהנהג לעצור, ומבלי לחכות לעודף רצה לחבק את
אחיה שלא ראתה שנים רבות.
מכיוון שהמשיך בכיוונה, הלכו שניהם והשלימו פערים זה עם זו.
מוזרות נוצרה כאשר אמר שהוא הולך לפגוש עכשיו מישהי שהתכתב
איתה שנים ארוכות דרך האינטרנט. ג'ולייה דרשה לדעת את שמה,
וכך ענה "ג'ולייה, מאמריקה". פניה החווירו, ופיה רק פצה;
"בראד?". הוא לא היה צריך לענות, פניו החיוורות גם הן הסגירו
אותו.
כך עמדו שמעון ועדנה, אח ואחות שלא התראו במשך שלוש שנים זה
מול זו, וניסו להבין איך השני הצליח לעבוד עליהם כל כך טוב,
מבלי לחשוד.
מוקדש לכל אלה שמתעוורים בדרך להגשמת חלומם, או לא מסתפקים
במי שהם. |
