זמן פוסע במקומו,
ובפאתיי העיר הכביש נגמר.
שמש דומע מיומו,
ובקטע הרחוב מחריש הנהר.
ירח מחסיר דמותו,
ופסיי הרכבת מונים קרונות.
הלילה מעשיר ראותו,
וגורד השחקים מכותר חלונות.
רוח מסיט צלצול,
ושפתיי המדרכת חולקות מבט.
לובן מליט מלמול,
ומסלול מהיר מרים אספלט.
אופק לובש נוצה,
ובעציי החשמל הפנס מהבהב.
סוף מחדש הינומה,
ובעמוד הרגע נכנס ו...
מסתובב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.