לליב סיון / אפור |
כמו שלכת
את אט מפזרת
רמזים צהבים
בפארקים ירקי עד
מחוללת רקוד אחרון
על מדרכה סואנת
לא טוב לך
עם הלך הרוחות
את אומרת
האנשים פה לא חיים
מי שקר לו כל השנה
לא יצליח לפרח
כשהאביב יגיע
ואת רוצה להתחדש,
אני יודע. את
נותרת עירומה בחורף הנצחי הזה
ואין לי קרן שמש אחת
להציע לך
רק מלות עצב אפר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|