מנסה למצוא את עצמי בין הנקודות השחורות
אבל הולך לאיבוד בין המראות השבורות
אוכל שברי מציאות שנשברו כי חיפשו שלמות
הפחד שלי לבד בעולם כי הוא נולד בטעות
מפחד שהעתיד שלי הוא להישאר בחושך
ושהכישלון שלי אוהב לשחות על קו אורך
יותר מדי זמן במיטה לקח לי את הזמן שלי
יותר מדי נשמות טובות רק בוכות בגללי
אולי זה טוב בשבילי שלוקחים לי דמעות
ואולי זה טוב בשבילי שהשעות טורפות
והשעות רבות עם שיעמום חזק שמנצח
וכשהוא גודל הוא פשוט הופך להיות רוצח
וזה שוכח כשאני יושב מול המחשב וכותב
השיעמום נפטר מהעולם אז הוא כבר לא כואב...