בימים ריקים אני בורחת לעולמות רחוקים
בודדה כמו עלה שנשר מן העץ
ביום סתיו אחרי גשם וכביש מלוכלך
ועכשיו בי משחקת הרוח
טעות אחר טעות בי אני חוזרת
לנופים מקובעים בפחדים
ואשמה על ימים אבודים
על אנשים מצורעים
על חמלה שאבדה לנוכח החיים

לא תמיד מה שאני מרגישה
זה הדבר הנכון לעשות כאישה
אבל למי אכפת למי אכפת
כל עוד אני עושה
מה שמרגישה
אני סתם עוד ילדה קטנה
שאיבדה את עצמה

בריקנות אבוקת ימים
מגיעה אהבה או רגש דומה
מי אני שאדע אולי זאת רק תקווה
שמשהו ישתנה בחושך הנורא הזה
אני מבקשת ממך שוב ושוב
בתוך ים של אנשים אני עדין בודדה
גם כשהוא מגיע ונותן לי
לחיות באופוריה אבודה

לא תמיד מה שאני מרגישה
זה הדבר הנכון לעשות כאישה
אבל למי אכפת
כל עוד אני עושה
מה שמרגישה
אני סתם עוד ילדה קטנה
שאיבדה את עצמה

באחרית הימים כשאתבגר כבר על כל המצבים
אולי אמצא שלוות עולמים כשאקח מעצמי את הזכות לחיים
כי לפעמים הכאב כבד מנשוא ואני חייה בצללים
אני חייה בצללים בעולמות רחוקים
מה בעצם שווים הם החיים?