בעיניה הבהירות אני מוצאת את התשובה
כבולה כל כולי בניצוץ שבתוכה
היא מחזיקה היא צורחת,היא השלווה
בכל לילה כמו מכורה,חוזרת אל ביתה
לקבל עוד מנה,להתעטף בגופה
איך מגע ידייה בי מחזיק בי נוגע
איך מתמכרת לכל מבט,לכל חיוך,לכל מילה
היא לא מדברת היא מביטה
היא שלי ואני שלה
מן מחלה סופנית שאין לה מרפא
הלב שלי אצלה,וגופי הוא החולה
היא ניזרקת לתוכי זורמת בורידיי
כל לילה היא שוברת את רסיסי כאביי
חודרת לתוכי,עמוק אל תוך עיניי
היא לא פוחדת,אני רועדת
עכשיו מולי היא נעמדת
הלילה זה קורה,
היא לא תיקח שבויים
היא חיכתה לזה
כבר כמה ימים
מתקרבת מפשיטה
לא מוותרת ממשיכה
אני עוצמת עיניים מתמכרת למגע...
אף אחד לא מכיר אותה
אף אחד לא ראה
אעשה הכל בשבילה
היא לא סתם אישה קטנה
היא האשה הקטנה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.