שלום לכם ואני מקווה שקבלתם את המכתב הזה ומי יתן ותתרשמו ממנו
לטובה.
לפני שאתם קוראים את המכתב הזה אני מבקש להתנצל על כך שאני לא
כותב טוב סימני פיסוק וגם אני רוצה להודות
לכם מעומק הלב על כך שהקדשתם זמן לקרוא את זה.
קוראים לי איתי ואני מרמת גן וכבר תקופה די ארוכה אני כותב
שירים על אהבה ומאוד הייתי רוצה לפרסם אותם.
אני רוצה לספר לכם איך התחיל כול הקטע של כתיבת שירים אצלי,
בסוף המכתב אתם תראו את השיר אך לפני כן אני מעדיף שתקראו את
מה שכתוב לפני השיר.
לפני שנתיים וחצי כשהייתי בכיתה י"א השתנו לי החיים בעקבות
האהבה שהתאהבתי במישהי מהשכבה שלי ומאז ליבי מצא רגש
עמוק ואני התחלתי לאסוף לעצמי בלב המון מילים והמון מנגינות
ורציתי לכתוב שיר על האהבה. האהבה ללירון היא אהבה
חזקה ששינתה את כול תפיסת החיים שלי שהייתה עצובה וגרועה ולא
הייתה לי אמונה בעצמי וכל זה  בעקבות ירידות של אחרים מהיסודי
ובתיכון ובעקבות צער בגלל ריבים של ההורים בבית שהתרגשו בסופו
של דבר.
אני מצטער שאני מספר לכם יותר מדי על כול זה אבל חשוב לי
שתבינו מה הביא אותי לכתוב שירים כי זה לא פחות חשוב מהשיר
עצמו.
אני שוב מתרגש כשאני כותב את הכמתב הזה ודמעות כבר מתחילות
להתאסף בעיני.
באותו זמן שהתחלתי להתאהב בלירון,או כמו שאני קורא לה לירוני,
הרגשתי ששינוי עובר בחיי שסוף סוף פעם ראשונה בחיים אני לא
מוותר על האהבה שלי אליה למרות שקשה היה לי להתקרב אליה ולהיות
איתה כי כמו שהבנתם הירידות החוזרות והנשנות היו מאוד קשות
והורידו לי את הבטחון לרמה ממש ממש נמוכה. אבל משהו באהבה
וברגש לא נתן לי שום סיבה להכנע או לוותר ואני החלטתי להמשיך
להאמין שיום אחד ,יום אחד לירון תדע שאני אוהב אותה. באותה
התקופה הרבה אמרו לי שאין לי סיכוי איתה והמון אמרו לי בתקופות
מאוחרות יותר שאני אוהב אותה יותר מדי. ויום אחד החלטתי שאני
רוצה להביע את מה שאני מרגיש על הכתב בגלל שלא תמיד היה מי
ששמע אותי ורציתי להוציא את הרגש החוצה והחלטתי לכתוב שיר ומאז
אני כותב הרבה שירים : חלקם שמחים,חלקם עצובים,חלקם
כואבים,חלקם כתבתי עם דמעות וחלקם שאפילו קמתי באמצא הלילות.
מאוחר יותר גם התחלתי לכתוב סיפור על כול החיים שעברתי שזה
מעין יומן על התקופה הקשה שהייתה.
תקופת התיכון אחרי שהתאהבתי בלירון הייתה ממש מרגשת כי כול
הזמן ראיתי אותה ונפגשנו פנים מול פנים במסדרונות,בהפסקה
ואפילו גם במקומות שליד ביתינו כי היא גרה קרוב אלי. כול
הדברים האלו גרמו לי מאוד להתרגש ולכן כתבתי הרבה שירים. כשהיה
לי קשה ונלחמתי בהמון מכשולים תמיד בזכות לירון ובזכות הרגש
ללירון וכתיבת השירים נתנו לי המון כוח לקום ולהיות חזק ולעבור
כול מכשול בדרכי.
לקראת הצבא הרגשתי מאוד רע והייתי לחוץ כי הייתה לי בעיה בעבר
של לחצים ופחדים מפני דברים חדשים ובעיקר מדברים חדשים כמו
מסגרת צבאית. ומתי שהתגייסתי שמו אותי במקום שלא רציתי ואחרי
לחצים והמון בכי הבינו שאני כבר לא מתאים למסגרת הצבאית. שמחתי
לשרת ולנסות ואני מודה לצבא שהסכים שאני אשתחרר.
מאז היציאה מהצבא אני שרוי בדכאון של למצוא עבודה כי גם זה לא
קל לי כמו שבטח הבנתם ואני גם בטיפול פסיכולוגי אבל בזכות
לירון לאט לאט התקדמתי הלאה , עשיתי דיאטה,התחלתי לשנות את
הכול ובעיקר חזקתי את האמונה העצמית שבי והיום למרות שאני
בדכאון ומאוד קשה לי אני חזק ומאמין בעצמי.
בתקופה האחרונה חשבתי על כול השירים שכתבתי בכול התקופות האלו
שספרתי לכם והבנתי שיש בי המון רגש ואני רוצה לחלוק אותו עם
אנשים שעושים מוזיקה כי לנגן אני לא יודע ולשיר זה לא ממש הצד
החזק שלי אבל לכתוב מהלב ומהרגש אני יודע.
כתבתי גם שירים לחברים ולידידות ואני יודע איך זה להביע את
הרגש.
אבל החלום שלי להיות עם לירון ושהיא תדע כמה שאני אוהב אותה ,
מי יודע אולי היא יודעת בערך כי הרי הסתכלתי עליה הרבה והיא
שמה לב לזה בטח או אולי היא שמעה משו...אבל אני רוצה שהיא תדע
את זה ממני ומאוד קשה לי לעשות את זה כי אין לי איתה שום קשר
חוץ מזה שאני רואה אותה פעם בהמון זמן למרות שהיא גרה קרוב.
החלום שלי היא שתתרשמו מהכתיבה שלי ומי יודע אולי תסכימו
להלחין לי שיר ואפילו לפרסם אותו ואת הסיפור הזה ומי יודע אולי
אתם תוכלו לעזור לי ולירון תדע שאני אוהב אותה בעזרת השם.
אני מדמיין מן קטע מאוד דמיוני שאני שומע את השיר שלי ברדיו
והשדר מספר בקצרה את הסיפור שלי ולירון יודעת את השם של מי
שכתב את השיר ומתרגשת ואז היא תדע שאני אוהב אותה. אמנם מה
שכתבתי כאן בנשפט האחרון הוא דמיוני וזה נכון שזה קשה אבל זה
לא אומר שזה בלתי אפשרי ואני מאמין שזה אפשרי.
אני מאמין שאתם יודעים לזהות כשרון של כתיבת שירים ומוזיקה
ואני מאמין שיש בי את הכשרון אבל  הבחירה בידכם כי אתם צריכים
לראות האם אני מתאים לכם כי אתם אלו שיודעים יותר טוב ממני.
אני מאמין שיש סיכוי שתתרשמו ממני ומי יודע אולי תתנו את השיר
שלי להלחנה ולשירה ואם לא תתרשמו אז לפחות אני אדע שניסיתי
ואני אדע להמשיך ולכתוב עוד. אני מאמין בכתיבה שלי בזכות לירון
ולכן החלטתי לשלוח לכם את המכתב והשיר הזה כי יש בי אמונה
עמוקה ותקווה שתסכימו להעביר את זה הלאה.
אני מודה לכם מעומק ליבי על שהקדשתם לי זמן לקרוא את הסיפור של
חיי,השיר שהחלטתי לפרסם הוא שיר שכתבתי על כך שאני מאוד רוצה
להגיד לה שאני אוהב אותה והשיר הזה מאוד מרגש :"מתי אוכל להגיד
לך שאני אוהב אותך לירון".