כמעיין המתגבר
רגשותיי
כחור מתפרץ בסכר
תחושותיי
כנוף עוצר נשימה
חלומותיי
מעיונותיי היו אכזיב בסתר
הופכים אוקינוס,
אצבעי תסתום חור בסכר
והוסיף שאר אצבעותיי כבונוס,
אצבעותיי כחולות מאמץ,
הסתגרתי עם חיוך מאולץ,
נהפכו אבריי לסלט מוקפץ,
לבי אבנים מרוסקות-מתאחד,
פחמיי נותרו היות העד,
תפשו גיץ אנוש להדלק,
הצד השמאלי היה ריק-מתמלא,
חיי יבשו כצהיבות עלה,
נשטפו בגל ראשון
נחלים כנחל הקישון.
הלב כישות עצמאית מתעורר,
כמקיץ תרדמת חורף מעוור,
משיל אט קליפות סדוקים
מתמלא חיות התעוררות פיהוקים,
התעוררות אחר שינה עמוקה
התרעננות אחר שנת מועקה,
כמעיין המתגבר
רגשותיי
כחור פעור בסכר
תחושותיי
נוף עוצר נשימה
חלומותיי.








15.8.04
תאריך יצירה: 15/08/2004 יצירה מס' 28929