ההוא הדליק אותי והלך.
שורות קצרות שלח,
ופרפרים רדומים ניעורו
עוטי אבק הזמן.

שאל האם את מוהלת,
ועניתי מוהלת?
כן ימים בלילות,
געגועים בנשיקות,
כמובן שאני מוהלת.

מוהלת את גופי בגופך
משאירה קצת לעצמי שלא אשכח
את הריח והטעם, בעיקר את הזיעה
מוסיפה קצת משלי, בעבורך.

עכשיו חסר רק שלג לבן וכבד,
ידך על לבי הרוטט
אח בוערת, נר קטן,
כוסית יין לבן.

מצעים שחורים ורכים פורשת,
נפתחת כבתולה שמימית
לא מלאך לא מלכה,
אך גשמית וחושית.

ממתינה לך ולמיקצביך,
לנוע איתך במעגל
של תשוקה סוערת,
וקינאה.