הוא שכב במיטה, עיניו הירוקות כמו חייכו אליי מתוך החשכה,
נר הוניל האיר את חזהו, ומוסיקת הרעק התמזגה עם תזוזותיו
במיטה.
התקרבתי לעברו כשאת גופי עוטף חלוק רחצה בלבד, שעריי הרטוב
הזיל טיפות של מים על גופי השזוף, התקרבתי לעברו- חשה בחמימות
המתעצמת עם כל סנטימטר של קרבה, ידיו נגעו בי והסירו את החלוק
בעדינות, הן החלו לגעת בגופי- וכמו חטפתי זרם אך אין זה היה
מחשמל... גופו נצמד לגופי וכל מגע גרם לצמרמורת, ידיו ליטפו את
בטני הרכה וחשתי כיצד הפטמות שלי אט אט מזדקרות, חשתי כיצד
הטמפ' בחדר עולה - כאילו הייתי מד חום.
עיניי החתול שלו נעצמו כאשר חשתי את לשונו מלקקת את צווארי,
ואז כמו ילדון קטן שלא ינק ימים שלמים חשתי אותו מוצץ את
פטמותיי, לשונו הדה זרמה מטה וככל שירד חשתי כיצד אני מתרטבת
ורוצה אותו בתוכי, להפוך להיות אחד, חשתי את גופו רועד
מעלייואת אברו חזק כמו מוט ברזל, ולחשתי לאוזנו "! TAKE MY
NOW" חשתי אותו מתנשף באוזניי,
התרוממתי והרגשתי כי זה הזמן של השפנפנה להראות את כישוריה
המופלאים, התיישבתי עליו באיטיותונעתי מעלה ומטה בהנאה רבה,
כמו הייתי ילדה בת 5 הרוכבת על הסוס בלונה פארק. גופו נע תחתיי
במהירות, זרועותיו החסונות אחזו במותניי... חשתי זרמים עוברים
בכל גופי, נשימותיי מתעצמות ונהפכות למהירות יותר, והאנחות
גוברות וגוברות... מלטפת את עצמי תוך כדי אותה הרכיבה, נוגעת
עם ידיי בשדיי, העברתי את ידיו ורציתי שיגע בי וירגיש עד כמה
אני חמה ועד כמה אני רוצה אותו, רציתי שיאחז בי חזק, העברתי את
ידיו על כל גופי, לכיוון השפתיים הלחות שלי, והתחלתי למצוץ
אותן בלהט ולהעביר את אצבעותיו על פטמותיישהתקשו זה מכבר
ונהפכו לחדות יותר, התחלתי להיאנח "או...כן...! אח...זה כל כך
טוב... זה כל כך חזק..אווו ! " שמעתי גם אני את אנחותיו,
התחלתי להרגיש שהנה, זהו, זה מגיע, כמו סופה , כמו סערה
משתוללת... אנחותיו נהפכו גם הן למהירות יותר, הרגשתי טיפות
ניגרות על פניי, "אח... כן ...תן לי את זה חזק !" עורי החל
לדקור אותי, שמעתי צלצולים, חשבתי שאני מדמיינת, כמו אותה
הרגשה נעימה שמשתווה למוזיקה של מוצארט, לפעמונים קטנים, אבל
זה היה יותר מזה. הצלצולים לא פסקו ! פקחתי את עיניי כשאור לבן
וחזק מסנוור אותן - התעוררתי ! זה היה השעון המעורר, הסתכלתי
על השעון וראיתי: או לא ! כבר 08:15 ! עדיין הרגשתי חום עז
בגופי, האם כל זה היה בגדר חלום בלבד ? מיטתי הייתה מבולגנת,
כמו בכל בוקר בעצם. התחלתי להתלבש במהירות, אותם המדים, אותן
הנעליים, שום דבר לא שונה, ארזתי את חפציי ועמדתי לצאת החוצה,
כאשר לפתע נזכרתי ששכחתי משהו...נסערת עדיין מן החלום הלוהט,
מעורפלת לחלוטין, ספק אם חושבת על המשפט על האיחור הגדול, ספק
על ההרגשה האישית כלפי החלום... כל כל חזק..התחלתי להפוך את
החדר עוד ועוד בניסיון למצוא את מה ששכחתי, העפתי את שמיכת
הפוך למעלה, היה נדמה לי שראיתי משהו.. "לא.." חשבתי.. לא
ייתכן.. הסתובבתי ורציתי להמשיך לחפש, אך קפאתי במקומי ולא
יכלתי לזוז, כאילו משהו אחז בי.. "לא ייתכן.." מלמלתי,
הסתובבתי לעבר המיטה, עיניי מפשפשות את מה שראיתי, לפתע נעצרתי
במקומי. פניי קפאו ! האישונים התרחבו, מתחת לפוך ראיתי חלק
מתחתוניי בוקסר.. היו עליהם ציורים של 'באגס באני'..
"לא ייתכן! " המשכתי למלמל. "האם כל זה היה בגדר חלום בלבד
?..."