זה סופו של היום, אין ענן בשמיים
הגשם הראשון כבר שטף את הכל
לא מצליח לישון, אבל שורפות לי העיניים
והסרטים בראשי, כבר יוצאים במחול

לא ראיתי אור יום כבר נראה לי שבוע
אני נרדם רק כשהחושך כמעט נעלם
הכל כל כך מחזורי, והסוף כבר ידוע
אני נרדם, ולא נלחם, במסלולו של העולם

וחלמתי ששכחתי, לאן הולך-מאין באתי
עליתי על רכבת ללא יעד ידוע
התיישבתי ליד חלון שפונה אל הים
הכרטיסן בא לעשות חור על עוד פצע פתוח
אז שתקתי, לא נלחמתי ושותתי בדם

ומאז אני נוסע, ללא עבר או עתיד
מחפש מקלט לנפשי מכל זיכרון
זיכרון שרודף אותי, אולי ירדוף לתמיד
אני רוצה רק קצת שקט, שאוכל שוב לישון

והפחד אוכל לי כל אושר שיש בי
הבטן מתהפכת, ללא שום הפסקה
ורוצה להוציא החוצה את כל מה שיש לי
לתת לראשי רק דקת מנוחה

אז רק תסלחי, רק תשכחי
כבר יותר מידי זמן שאת כל מה שיש לי
רק תחבקי, רק תנשקי
כבר יותר מידי זמן אני לא מזהה את עצמי

זה בא והולך, את יודעת כבר איך זה
את מכירה אותי יותר טוב משאי פעם רציתי
אני אדחיק ואשתיק כל פחד שיעלה
רק תדעי שאת כל מה שאי פעם קיוויתי