כולם סביבי שחקנים
ואני המושיעה השפויה, בסנה הבוער
שולפים לשונות לדו קרב סוער
מצטיירת כמבינה בעניין
משליכה מבט לעברם
והחשק משתלט עלייך, החשק ממזר
מנסה להדחיק שזה כואב
מחפשת את החצי המלא של הכוס
אך גם הוא אזל ואין מנוס
הפחד מכרסם בי, אין לאן לברוח
הדקות עוברות ואני לבד
ואין אפילו טעם לצרוח
גם אם מנסים, הכל נשלך, הכל נשכח
ואומרים שיבואו ימים טובים
אומרים, האם הם באמת יבואו?
אולי כי לא מצאתי עדיין את עצמי
אבל אם כבר כן, אז מה איתי
האם אני שקועה בתוך הביצה שיצרתי לי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.